שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: לסטודנטים אין זכות גורפת לייצוג על ידי עורך דין בהליכים משמעתיים

חדשות

העליון: לסטודנטים אין זכות גורפת לייצוג על ידי עורך דין בהליכים משמעתיים
העליון: לסטודנטים אין זכות גורפת לייצוג על ידי עורך דין בהליכים משמעתיים
31/12/2012, ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש קיבל את ערעורה של אוניברסיטת חיפה על חיובה לאפשר לסטודנט בהליכי משמעת להיות מיוצג על ידי עורך דין חיצוני, וקבע כי ועדת המשמעת תוכל להתיר ייצוג על פי שיקול דעתה

ועדת המשמעת של מוסדות להשכלה גבוהה תוכל לאשר לסטודנט העומד בפני הליכים משמעתיים להיות מיוצג על ידי עורך דין חיצוני במקרה של מגבלה משמעותית ביכולתו של לייצג את עצמו או כאשר הוא ניצב בפני סנקציה חמורה, וכן במקרים אחרים על פי שיקול דעתה. כך קבע בית המשפט העליון, שקיבל את ערעורה של אוניברסיטת חיפה על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר לסטודנטים להיות מיוצגים על ידי עורך דין חיצוני בהליכים משמעתיים.

הערעור הוגש בעניינם של ארבעה סטודנטים באוניברסיטת חיפה שהפגינו נגד הקרנת הסרט "גן עדן עכשיו" בקמפוס. מאחר שההפגנה נערכה ללא רשות, נפתח נגד הסטודנטים הליך משמעתי. הממונה על המשמעת דחה את בקשתם להיות מיוצגים בהליך זה על ידי עורך דין, וקבע כי תקנון המשמעת מתיר להיעזר רק בתלמיד אחר או בעובד אקדמי.

במסגרת הדיון בתביעתם של הסטודנטים בבית המשפט המחוזי הודיעה האוניברסיטה כי תקנון המשמעת תוקן באופן המאפשר ייצוג על ידי עורך דין חיצוני במקרים שבהם התובע מטעם האוניברסיטה הוא עורך דין ובמקרים שבהם ההרשעה עלולה לגרור עונש של הרחקה בפועל.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתם של הסטודנטים וקבע כי על האוניברסיטה לאפשר להם ייצוג לפי בחירתם. האוניברסיטה ערערה על ההחלטה וערעורה התקבל חלקית, תוך שנקבע כי הגוף המשמעתי יוכל להתיר ייצוג על ידי עורך דין חיצוני לפי שיקול דעתו.

לשכת עורכי הדין, שביקשה להצטרף להליך "כידיד בית המשפט", טענה כי האוניברסיטה ממילא מאפשרת לתלמידיה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין כל עוד הם תלמידים או חברי סגל, ומכאן שאין מדובר בשלילת ייצוג משפטי אלא בהגבלתה לעורכי דין מסוימים דווקא, באופן החותרת תחת הזכות לייצוג. בנסיבות אלה, אין לקבל את טענת האוניברסיטה ל"משפטיזציה" של הליכי המשמעת, שכן ייצוג מקצועי כבר הותר ורק זכות המייצג היא זו שהוגבלה.

מבדיקה שערכה המועצה להשכלה גבוהה עלה כי מוסדות שונים נוקטים מדיניות שונה בסוגיה זו – חלקם, כמו אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה, מתירים ייצוג באמצעות עורכי דין חיצוניים וחלקם, כמו האוניברסיטה העברית, מתירים ייצוג כזה רק במקרים שבהם יש חשש ממשי שללא הייצוג ייגרם לנתבע עיוות דין.

השופט אליקים רובינשטיין קבע כי אמנם הנתיב הנוח וה"תקין פוליטית" ביותר, הוא מתן אפשרות ייצוג גורפת, אולם בית המשפט אינו אמור להתערב בשיקול דעתה של האוניברסיטה בעניין זה אלא לבחון עד כמה, אם בכלל, חרגה הכרעתה ממתחם הסבירות.

השופט ציין כי אף שבית המשפט העליון לא הכריע בסיווג מעמדם של מוסדות להשכלה גבוהה כגופים דו מהותיים, אין חולק כי חלות עליהם נורמות מהמשפט הציבורי, בהן החובה להבטיח הליך הוגן. במסגרת הזכות להליך הוגן, יש לחייב מוסדות להשכלה לכלול בתקנון המשמעת הוראה המסמיכה את ועדת המשמעת להתיר ייצוג לפי שיקול דעתה – אם לבקשת הסטודנט ואם לפי התרשמות הגוף המשמעותי בנחיצותו של הייצוג – וכן הוראה המתירה ייצוג על ידי עורך דין חיצוני בכל מקרה שבו המאשימה מיוצגת על ידי עורך דין. הוראת סל זאת, לדעת השופט, מהווה איזון ראוי בין הזכות לייצוג לבין ההשלכות שיהיו לכך על אופיו ומשכו של ההליך המשמעתי.

לעמדה זו הצטרף גם הנשיא אשר גרוניס, כנגד דעתו החולקת של השופט יורם דנציגר.

 

 

(ע"א 8077/08)

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150