פרקליטות המדינה מבקשת להעביר לדיון בפני הרכב שופטים את עתירת איגוד לשכות המסחר נגד הוראת החוק המטילה אחריות על מזמין שירות לאכיפת דיני העבודה אצל הקבלן
פרקליטות המדינה מבקשת מבג"צ להעביר לדיון בפני הרכב שופטים את עתירת איגוד לשכות המסחר נגד הוראות החוק המטילות על מעסיק אחד להיות אחראי לאכיפת דיני העבודה אצל מעסיק אחר. הפרקליטות ציינה בבקשתה כי העתירה מעוררת שאלות חוקתיות ועל כן לא ניתן יהיה למצות את הדיון בה באמצעות הגשת מסמכים כתובים בלבד, ויהיה צורך לקבוע מועד לדיון.
באוקטובר האחרון עתר איגוד לשכות המסחר לבג"צ נגד היועץ המשפטי לממשלה, משרד התמ"ת ושר התמ"ת בדרישה לבטל סעיפים מסוימים בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, המטילים על מזמין השירות את החובה לפקח על תנאי העבודה ועל יישומם של דיני העבודה אצל קבלן השירות, לרבות חברות שמירה, ניקיון והסעדה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד ועו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד.
לטענת איגוד לשכות המסחר, סעיפי חוק אלה פוגעים בזכויות יסוד חוקתיות ומהווים פגיעה בלתי מידתית בזכויות לקניין, בחופש העיסוק ובעיקרון חופש החוזים.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "החוק הוא מגמה קיצונית, חסרת תקדים בחומרתה, המעידה על ליקוי מאורות. "השלטון מאמין כי אין גבול ואין נורמה מחייבת במה שמותר להטיל ולכפות על המגזר העסקי בישראל", אמר לין. "אין הלשכה פוסלת את מטרת החוק במרכזית שהיא להגן על החלשים. הלשכה עצמה יזמה וחתמה על הסכם קיבוצי לעובדים, על מנת לשדרג את זכויותיהם. העתירה לבג"צ לא נועדה לתקוף את מטרת החוק אלא את האמצעים חסרי הרסן וחסרי האיזון בהם נוקט השלטון".
עוה"ד כרמלי ולויה ציינו כי הוראות החוק יוצרות נורמה של "עריצות שלטון", לפיה השלטון יכול להטיל על המגזר האזרחי ביצוע חובות שמוטלות באופן ישיר על השלטון כריבון. לטענתם, "החוק מבקש כי מעסיק אחד יישא באחריות על הנעשה במסגרת יחסי העבודה אצל מעסיק אחר, ובפועל המדינה מתפשטת מתפקידה לאכוף את חקיקת המגן בתחום יחסי העבודה והופכת את המגזר העסקי ל"מפקח עבודה" מטעמה, עליו מוטלת אחריות אישית אזרחית ופלילית אם לא יצליח בתפקיד הפיקוח.