ביהמ"ש קבע כי עורך הדין פעל בניגוד עניינים שעלה לכדי מעילה באמון הלקוחה, בכך שהסכים לבטל תביעה שהגיש בשמה מבלי ליידע אותה על קשריו עם הנתבע ואף עלה לדוכן העדים מבלי להתפטר מהייצוג
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעורה של חברת הביטוח איילון על חיובה במסגרת פוליסת אחריות מקצועית לעורך דין, וקבע כי פעולה שעשה עורך הדין בניגוד עניינים, העולה לכדי מעילה באמון הלקוח, אינה מכוסה על ידי הפוליסה שבה בוטח.
המשיב, עו"ד מרדכי ברקן, התקשר בהסכם לרכישת משק במושב כפר סירקין. במקביל, ערכו עורך הדין והמוכר הסכם הלוואה שבו ייצג עורך הדין את חברת קנוגה אינטרנשונל, חברה זרה הרשומה בחו"ל, שלפיו הלוותה החברה למוכר סכום כסף לתקופה מסוימת בריבית שנתית, וחתם עליו בשמה.
כשנתיים לאחר שחלף המועד האחרון לפירעון ההלוואה, פנה עו"ד ברקן ללווה במכתב התראה מבלי שנזכר בו שם החברה. כעבור שנתיים נוספות הגיש עורך הדין בשם החברה תביעה נגד הלווה להחזר ההלוואה, אלא שלטענת הלווה, הסכם ההלוואה היה פיקטיבי ונעשה לצרכיו של עורך הדין ולבקשתו. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע כי נסיבות כריתתו של הסכם ההלוואה מוזרות, מבלי שעו"ד ברקן הצליח להראות כי לא מדובר בתמורה בגין המקרקעין שרכש. בדיון בערעור קיבל עו"ד ברקן את הצעת בית המשפט לפיה לאור מעורבותו האישית בהליך יבוטל פסק הדין ותביעת החברה המלווה תידחה.
בעקבות כך, הגישה החברה תביעה נגד עורך הדין בטענה שהתרשלותו בניהול התביעה והערעור הם שגרמו לדחייתם. לטענתה, עו"ד ברקן פעל בניגוד אינטרסים כשלא התפטר מהייצוג כאשר נודע לו שטענת ההגנה של הלווה מערבת אותו אישית.
בית משפט השלום קיבל את התביעה נגד עו"ד ברקן ואת הודעת צד ג' ששלח לחברת הביטוח איילון שביטחה אותו בפוליסת אחריות מקצועית. איילון ערערה על פסק הדין וטענה כי מעורבותו של עורך הדין היתה נגועה בניגוד עניינים, ולכן חל החריג בפוליסה שאינו מכסה "עניין אישי" או כל מעשה שנעשה בזדון, מעילה, מרמה, פשע וכו'.
השופט אילן שילה קיבל את ערעורה של איילון אך לא התערב בקביעות העובדתיות של בית משפט השלום, לפיהן לא התקיימה מרמה וקנוניה וההלוואה שניתנה למוכר היתה אמיתית, שהתבססו על ממצאים עובדתיים ומהימנות עדים. השופט שילה קיבל את המסקנה כי עו"ד ברקן פעל בניגוד עניינים, שעלה לכדי מעילה באמון. ה"חטא" הראשון של עורך הדין היה העובדה שהסכים לסייע ללווה בהסדרת ההלוואה ולא יידע את החברה המלווה על הקשר ביניהם. בנוסף, הצביע בית המשפט על התנהלות תמוהה של עורך הדין בנסיבות מתן ההלוואה ללא ביטחונות, מחברה זרה שאין זה עיסוקה, ועל העובדה שהוא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם החברה המלווה ועלה לדוכן העדים מבלי שהתפטר מהייצוג ומבלי שדיווח על כך לחברה.
לאור האמור, קבע השופט שילה כי בנסיבות המקרה חל החריג בפוליסה, והיא אינה מכסה את פעולותיו של עורך הדין שנעשו תוך מעילה באמונה של החברה המלווה. זאת, מאחר שאין לקבל מצב שבו עורך הדין מסכים לדחיית התביעה כדי להציל את עצמו ולאחר מכן מודה ברשלנותו ומצפה מהמבטחת לשלם את סכום התביעה שנמנע מהלקוח בשל התנהלותו.
