בג"צ דן אתמול בעתירתם של שמונה ארגונים חברתיים נגד החוק המאפשר לתבוע פיצויים ממי שקורא לחרם על ישראל ומוצרים ישראליים. לטענת העותרים, החוק מטיל "תג מחיר" על התבטאויות פוליטיות לגיטימיות ופוגע בדיון הציבורי
בג"צ הורה אתמול (ב') על מתן צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר בין היתר לתבוע פיצויים ממי שקרא להימנע מרכישת מוצרים מההתנחלויות או מהשתתפות באירועי תרבות המתקיימים בהן.
החוק קובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על גורם כלשהו רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה היא בגדר עוולה אזרחית. קריאה כזו יכולה להוות עילה לתביעה נזיקית אזרחית, כאשר קיימת אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם ושמפרסם הקריאה מודע לאפשרות כאמור. בית המשפט רשאי לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק, שגובהם יהיה בהתחשב בנסיבות ביצוע העוולה וחומרתה. בנוסף מאפשר החוק לשר האוצר להגביל גישה למכרז שנערך על פי חוק חובת המכרזים ממי שקרא לחרם או השתתף בו, ולמנוע ממנו הטבות כלכליות מסוימות.
כנגד החוק הוגשו ארבע עתירות על ידי עורכי הדין חסן ג'בארין, סאוסן זהר ודן יקיר המייצגים שמונה ארגונים חברתיים, בהם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, המוקד להגנת הפרט ויש דין. העותרים טענו שהחוק מטיל "תג מחיר" על התבטאויות פוליטיות לגיטימיות ופוגע בדיון הציבורי, דווקא בנושאים הבוערים והשנויים ביותר במחלוקת ובכך הוא פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון.
