ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי באיזון בין חופש העיסוק של המרצים ובין האינטרסים הלגיטימיים של בצלאל לשמירה על מחקריה, שמה והמוניטין שלה בתחרות בין מוסדות אקדמאיים – גוברת זכותם של המערערים לחופש העיסוק
שני חברי סגל שהועסקו בחצי משרה באקדמיה לעיצוב בצלאל פוטרו לאחר שסירבו לדרישת ההנהלה להפסיק ללמד במקביל במכללת "שנקר". בית הדין האזורי לא מצא פגם בפיטורים, אולם בית הדין הארצי קבע כי חופש העיסוק של המרצים גובר על זכות בצלאל למוניטין ולמניעת תחרות, ועל כן העסקה בחצי משרה תוך דרישה שלא ללמד בכל מקום אחר מהווה פגיעה ממשית בחופש העיסוק ובכבוד האדם של המרצים. לאור האמור תשלם בצלאל למרצים פיצוי בגובה 1/4 משרה למשך שנה.
המערערת 1, ורד זפרן, היא ד"ר להיסטוריה, שהועסקה בבצלאלבמשך 13 שנה בהיקפי משרה משתנים, פחות ממשרה מלאה. במקביל, לימדה זפרן בחלק מהתקופה במכללת שנקר כמורה מן החוץ. לקראת שנת הלמודים תשס"ט (2008/2009), הציעה שנקר לזפרן ללמד בחצי משרה במעמד של חברת סגל, והנהלת בצלאל נתנה אישור חריג לכך. בתום שנת הלימודים, פוטרה זפרן מעבודתה בבצלאל לאחר שסירבה לדרישת ההנהלה להפסיק את עבודתה בשנקר.
המערער 2, רועי קופר הוא אמן בתחום הצילום, שהועסק במחלקה לצילום בבצלאל במשך כ-15 שנה בחלקי משרה, כאשר בשלב מסוים שימש כחבר סגל ומרצה בכיר. בדומה לזפרן, גם לקופר ניתן אישור ללמד במכללת שנקר בו זמנית, וגם הוא פוטר מעבודתו לאחר שהודיע על כוונתו להמשיך וללמד כחבר סגל גם בשנקר. שני הפיטורים נעשו נוכח עמדת ההנהלה כי העסקתם כחברי סגל במוסד מתחרה לוקה בניגוד עניינים.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתם של זפרן וקופר נגד פיטוריהם וקבע כי כפיית בצלאל "לחלוק" חברי סגל עם מוסד מתחרה מהווה פגיעה בעניין הלגיטימי שיש לבצלאל לפתח את המוניטין הייחודיים והנדלים שלה, דבר המהווה פגיעה בחופש העיסוק. לכן, קבע בית הדין פיטוריהם של השניים נעשו בתום לב, בסבירות וכדין, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי ולכללי המועצה להשכלה גבוהה.
בית הדין הארצי לעבודה הפך את ההחלטה וקבע כי ההסכם הקיבוצי המיוחד בין בצלאל לארגון המרצים בה, שבמסגרתו נקבע כי עבודה נוספת מחוץ לבצלאל תתאפשר בכפוף לכך שיישמרו האינטרסים של האקדמיה בכל הנוגע למחקריה ולשמה, היא בעלת מאפיינים דומים לתניית אי-תחרות בהסכם עבודה, ועל כן יש לפרשה בצמצום, באופן שתהא מוגבלת בזמן.
נשיאת בית הדין נילי ארד קבעה כי באיזון בין חופש העיסוק של המערערים ובין האינטרסים הלגיטימיים של בצלאל לשמירה על מחקריה, שמה והמוניטין בתחרות בין מוסדות אקדמאיים – גוברת זכותם של המערערים לחופש העיסוק. זאת, לאור העובדה כי עיסוקם של זפרן וקופר במחקר אקדמי ובהוראה צומצם באופן ניכר בהיותם מועסקים בחצי משרה בלבד, דבר המהווה פגיעה מהותית במעמדם ובהיקף המימוש של עיסוקם, כאשר מנגד, הם לא קיבלו תמורה הולמת על הגבלת העיסוק שלהם.
כמו כן נקבע כי לא הוכחו אינטרסים לגיטימיים של בצלאל המצדיקים את ההגבלה, ולא הוכח כי בהעסקת המערערים בו זמנית כחברי סגל במוסדות מתחרים נפגעו מחקריה ושמה של בצלאל או כי העבודה הנוספת גרמה לפגיעה באיכות עבודת ההוראה שלהם ובמחויבויותיהם כחברי סגל בבצלאל. השופטת הוסיפה כי שלילת העסקה בו זמנית של חברי סגל בשני מוסדות מתחרים אף אינה עולה בקנה אחד עם אינטרס הציבור לעודד קידמה ויצירת ידע.
בית הדין חייב את בצלאל לפצות את זפרן וקופר בסכום השווה ערך לרבע משרה למשך שנה ממועד הפיטורים, בתוספת הזכויות הנלוות לו.
