השופטת אגמון גונן קיבלה את עתירת האגודה לזכויות האזרח שהוגשה במקביל לפינוי מאהלי המחאה באוקטובר 2011, וקבעה כי אין לסלק את חסרי הבית ממקומות ציבוריים פתוחים ואין להחרים ציוד אישי השייך להם
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עתירתם של שלושה חסרי בית והאגודה לזכויות האזרח נגד פעילות העירייה לסילוק חסרי בית ממקומות ציבוריים פתוחים תוך החרמת ציודם האישי.
על פי הנטען בעתירה, פקחי העירייה, בסיוע המשטרה, מתנכלים לחסרי הבית ומחרימים ציוד אישי וציוד לינה שלהם במטרה להרחיקם ממקומות שבהם הם שוהים.
בפסק הדין שניתן אתמול (ב') קיבלה השופטת מיכל אגמון גונן את טענת העירייה כי היא אינה נוקטת במדיניות מכוונת של הרחקת חסרי הבית מהמרחב הציבורי, אך הנחתה את העירייה לגבש נהלים לשמירה על המרחב הציבורי, שלא יפגעו בצורה בלתי מידתית בזכויות חסרי הבית.
העתירה הוגשה באוקטובר 2011, במקביל לפינוי מאהלי המחאה החברתית, לאחר שהגיעו אל האגודה לזכויות האזרח תלונות של חסרי בית על התעמרות יומיומית מצד פקחי העירייה ועל סילוקם משטחים ציבוריים בעיר שבהם ישנו.
עיריית תל אביב טענה בתחילה כי הפינוי התבצע כחלק מהפעילות לפינוי מאהלי המחאה, אך בהמשך טענה כי מדובר ביישום חוקי עזר עירוניים לשמירה על הסדר והניקיון.
בית המשפט קבע כי לקיחת ציוד של חסרי בית מתוך כוונה להרחיקם מהמקום שבו הם שוהים פוגעת בזכות התנועה שלהם ובקניינם. השופטת הורתה לעיריית תל אביב "שלא להרחיק חסרי בית או לגרום להם לעזוב את המרחב הציבורי, ולא לקחת ציוד הנדרש להם לפעולות קיום כגון ציוד לינה ומסמכים אישיים, אלא בנסיבות שבהן יש בסיס אובייקטיבי סביר להניח כי מדובר ברכוש נטוש או ברכוש המעלה חשש ממשי למפגע תברואתי או מטרד משמעותיים, או רכוש המהווה סכנה מידית לבריאות הציבור או ביטחונו".
השופטת אגמון גונן ציינה עוד כי "בעוד שהשהיה במרחב הציבורי אינה מהווה 'שירות חיוני' למי שיש לו קניין פרטי, ופארק נועד עבורו אך ורק ופנאי ולבילוי, היא בהחלט מהווה שירות חיוני לחסרי בית, השוהים במרחב הציבורי ומתקיימים בו. במקרים אלו על הקבוצות החזרות לגלות סובלנות, גם אם יוגבלו במעט מהנאתם מהמרחב הציבורי, כדי לאפשר לחסרי הבית להתקיים בו בכבוד".
לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, "פסק הדין מעביר מסר ברור לעיריית תל אביב ולכל הרשויות המקומיות בישראל – גם לאנשים ללא בית יש זכות להתקיים בביטחון במרחב הציבורי וזכות לכבוד, ואין להתעמר בהם. הטיפול של הרשויות בישראל בחסרי הבית מפגר בעשרות שנים אחר המדיניות הנהוגה במדינות המפותחות, ואני מקווה כי במקום הטרדות, נתחיל לראות מדיניות סיוע אפקטיבית ומחויבת, למימוש זכויותיהם של חסרי הבית".
(עת"מ 20761-10-11)
