עו"ד קניבסקי, הבעלים של אתר "משפטיק", טען כי כתב את המאמר בעצמו בהתבסס על הידע המקצועי שלו, אך במקביל מתח עליו ביקורת וטען מדובר באוסף של הוראות חוק אשר כלל אינן מוגנות בזכויות יוצרים
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעתו של בעל הפורטל המסחרי shekel-il.org.il, המעניק בין היתר מידע בתחום הרשלנות הרפואית, נגד עו"ד מוטי קניבסקי, הבעלים של אתר האינטרנט "משפטיק", לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים.
התובע, יניר לוין, טען כי באתרו הוא מציע מידע רב ללקוחותיו ולציבור הרחב, לרבות מאמרים רבים בתחום המשפטי, הנכתבים על ידו ועל ידי כותבים מטעמו. לטענתו, באתר הושקעו מיטב המאמצים על מנת להפכו לאתר מוביל בתחום ולקדמו בין היתר בדירוג מנוע החיפוש גוגל.
לטענת לוין, הוא נדהם לגלות כי עו"ד קניבסקי העתיק כמעט במדויק מאמר מקצועי שכתב תחת הכותרת "חישוב פיצויים בתביעות ברשלנות רפואית" לאתר משפטיק, מבלי לקבל את הסכמתו ותוך הפרת זכותו המוסרית והכלכלית. הדברים חמורים במיוחד מאחר שהתוכן שהועתק מקדם את אותו תחום בדיוק שבו עורך הדין מתחרה בו באופן ישיר, בהיותו פונה לאותו קהל יעד.
עוד נטען כי כתוצאה ממעשיו של עורך הדין, נפגע קשות מיקומו של אתר שקל בתוצאות החיפוש המופיעות בגוגל, דבר שחייב את לוין בהשקעת זמן וכספים ששילם למקדמי אתרים כדי להשיב את מיקומו של האתר לדפים העליונים של תוצאות החיפוש.
גרסתו של עו"ד קניבסקי היתה הפוכה. לטענתו, הוא זה שכתב את המאמר בהתבסס על הידע המקצועי שלו ולוין הוא זה שהפר את זכויות היוצרים שלו בכך שהעתיק אותו לאתר שקל. קניבסקי טען כי כלל לא ברור כי המאמר מהווה יצירה הראויה להגנת זכות יוצרים שכן היא חזרה על הוראת הדין והפסיקה ללא חידוש כלשהו.
עוד נטען כי גם לו היה התובע צודק בטענותיו, דין התביעה להידחות שכן לוין הסיג את גבול מקצוע עריכת הדין בפרסומו מאמר שעניינו בפועל הוא ייעוץ משפטי האסור למי שאינו עורך דין.
השופטת עינת רביד קיבלה את גרסתו של לוין שהיתה אחידה ונתמכה בראיות. לעומתה, קבעה השופטת, "הנתבע מסר גרסה מיתממת ומתפתלת שקשה לתת בה אמון. יותר משהנתבע ראה להתמודד עם הטענות שיוחסו לו ולתת הסברים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם הטענות כנגדו, הוא התמקד בהטחת האשמות ובהשחרת פניו של התובע אף מעבר לנדרש, וללא כל בסיס ראייתי ועובדתי". כך, למשל, האשים עורך הדין את לוין בפריצה למשרדו ולמחשבו, והציג אותו כמומחה בהתקנת תוכנות ריגול לא חוקיות והאזנות סתר.
השופטת קבעה כי מאמר, יהיו אורכו ואיכותו אשר יהיו, נחשב ליצירה מוגנת ואין צורך להוכיח מקוריות ספרותית, חדשנות או איכות יצירתית. די בכך שהיצירה היא פרי מאמץ, כישרון והשקעה של המחבר ולא הועתקה ממקור אחר כדי לראות בה יצירה מוגנת בזכות יוצרים.
השופטת רביד דחתה את הטענה כי כתיבת מאמר המתייחס לנושאים משפטיים מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, וקבעה כי המאמר המתייחס לחוק ולפסיקה אינו מהווה ייעוץ משפטי. בנוסף, הצביעה השופטת על הסתירות בטיעוניו של עו"ד קניבסקי, שהצליח להעביר ביקורת על מאמר שלטענתו הוא עצמו כתב – מצד אחד טען כי המאמר הוא אך ורק חזרה וליקוט של הוראות חוק, בעוד שבתצהירו ציין כי סביר יותר שהמאמר נכתב על ידי עורך דין כמותו, אשר עבר השתלמויות בתחום ובעל ספרות משפטית ענפה, מאשר על ידי התובע שכלל אינו עורך דין.
עו"ד קניבסקי חויב בפיצוי של 20 אלף שקל, בהתחשב בחומרה ובמשך ההפרה, ומנגד בעובדה שלא הוכח נזק ממשי לכותב המאמר.
(ת"א 25108-02-11)
