תמונה של גן המנוהל על ידי עמותת אלזירה שולבה בכתבה על הגנים הפרטיים במגזר הערבי המציגה אותם כצפופים, לא איכותיים ובעלי בטיחות לקויה. ביהמ"ש: מדובר בפרסום לשון הרע
בית משפט השלום בעכו קיבל תביעת לשון הרע נגד עיתון הארץ ועורכו דוד לנדאו לאחר שאלו צירפו לכתבה בדבר הפרטת החינוך בגני ילדים במגזר הערבי תמונה של הגן המנוהל על ידי עמותת אלזירה, מבלי לסייג כי אין לה קשר לנאמר בכתבה.
בכתבה שכותרתה "הדרך הקלה לרווח במגזר הערבי: הקמת גן ילדים", צוין כי כ-40% מגני הילדים לגילאי3-4 שייכים לגורמים פרטיים, חלקם לא מוסמכים ולא מקצועיים, חלקם גופים מפלגתיים ואפילו אסלאמיים קיצוניים וחלקם רואים את הגנים כעסק רווחי לכל דבר, כך שהנפגעים הם הילדים. גני הילדים ביישובים הערביים תוארו כשם נרדף לבטיחות לקויה, גנים בעלי צפיפות בלתי נסבלת המנוהלים על ידי גננות חסרות הכשרה.
בכתבה הופיעה תמונת גן ילדים הנושא את שמה של עמותת אלזירה, המנהלת גני ילדים בכפר כאבול, לצד הכיתוב " גן פרטי בכפר כאבול, שלשום. ועדת המעקב: "ההפרטה היא דבר מסוכן מאוד לחינוך". לטענת העמותה, פרסום תמונה של גן ילדים של העמותה בצד האמור בכתבה מהווה פרסום לשון הרע אשר נועד להשמיץ את העמותה ולבזותה. הכתבה מציגה את הגנים המנוהלים על ידי העמותה כצפופים ובלתי איכותיים, כאשר אין השקעה בחינוך, והגנים אינם מהווים אלטרנטיבה למערכת החינוך הציבורית, ולעמותה ולעובדיה נעשה עוול בפרסום התמונה הבולטת, מבלי שטושטשה ומבלי שנרשם תחתיה כי למצולמים אין קשר לכתבה.
התביעה הוגשה גם נגד מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית כאבול שהתראיין לכתבה ודיבר על חוסר הפיקוח על הגנים ועל ניסיון של עמותות המפעילות גני ילדים לגייס ילדים לגן באמצעות תשלום כספי להורים.
השופטת שושנה פיינסוד-כהן קבעה כי הכתבה עצמה אינה מהווה לשון הרע כלפי העמותה, שכן מדובר בנושא שיש בו עניין ציבורי ומוצגות בו עמדות ושאלות נוקבות בנושאי חינוך. עם זאת, השופטת קבעה כי קריאה אובייקטיבית של הכתבה, יחד עם התמונה המתנוססת לצדה מותירה אחריה פגיעה בשמה הטוב של העמותה, שכן קורא סביר המעיין בכתבה אינו יכול להימנע מלייחס את תוכנה לגן הילדים של העמותה.
השופטת הטילה את האחריות לפרסום לשון הרע על הגורם שהביא לפרסום התמונה לצד הכתבה ובחירת הכיתוב תחתיה, אשר אינו מציין כי אין לגן המצולם קשר למתואר בכתבה – עורך העיתון והעיתון עצמו. התביעה נגד הכתבת שכתבה את הידיעה נדחתה, וכך גם התביעה נגד מנהל מחלקת החינוך שלא הוכח מעורבותו בבחירה לצלם את הגן השייך לתובעת.
בית המשפט דחה את טענות העיתון והעורך להגנות אמת בפרסום, לאחר שנקבע כי אמנם יש בפרסום הכתבה עניין ציבורי רב, אך לא הוכחה אמיתות הפרסומים ככל שהם נוגעים לעמותה. עוד נקבע כי צירוף תמונת גן העמותה, מבלי שזו טושטשה באופן שאינו מאפשר את זיהויה, שומט את הקרקע גם תחת הגנת תום הלב.
