לטענת התובע, העיקול על חשבון הבנק שלו הפך אותו ל"שרוף" בבנק והוביל לפיטוריו ונטילת הלוואות בשוק האפור. ביהמ"ש קבע כי החברה עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט וחייב אותה בפיצוי של 35 אלף
עיקול שהטילה חברת פלאפון על חשבון הבנק של לקוח הוביל לכדור שלג של התדרדרות כלכלית ונפשית, כך נטען בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב והתקבלה בחלקה.
התובע, דוד פרידמן, התקשר בהסכם עם פלאפון לקבלת שירות וטלפונים ניידים, אך תבע אותה בבית המשפט לתביעות קטנות בגין אי עמידה בהתחייבויותיה להעניק לו את ההטבות שהובטחו לו – וזכה.
כחצי שנה לאחר הגשת התביעה הקטנה, ובעוד היא תלויה ועומדת, הגישה פלאפון תביעה נגד פרידמן על סך 25 אלף שקל בקשר לאותה עסקה, וכן ביקשה וקיבלה עיקול במעמד צד אחד על זכויותיו בחשבון הבנק שלו. עם קבלת ההודעה על העיקול פעל פרידמן נמרצות לביטולו במשך למעלה משבועיים באמצעות בקשות שונות ללשכת ההוצאה לפועל.
לטענת פרידמן ואשתו, שהצטרפה גם היא כתובעת, ניסיונותיו האינטנסיביים להביא לביטול העיקול הביאו לפיטוריו מעבודתו. הוא היה מובטל במשך מספר חודשים, ולבסוף נאלץ לעבוד בשכר נמוך של 4,000 שקל. בנוסף, מצבה הנפשי של רעייתו הלך והידרדר בחריפות, והיא החלה לסבול מחרדות ודיכאון. הקשיים הכלכליים הביאו את התובעים לפנות לשוק האפור וליטול הלוואות בריביות נשך.
פלאפון טענה להגנתה כי התביעה שהוגשה על ידה לא נגעה כלל לתביעה הקטנה, ובוודאי שלא הוגשה על מנת ללחוץ על פרידמן לוותר על תביעתו, וכי היא משכה את תביעתה בסופו של דבר משיקולי עלות-תועלת. בנוסף, טענה החברה כי פעלה בתום לב, וכי על אף שהומצאה לתובע אזהרה בתיק ההוצל"פ, הוא לא הגיש התנגדות במועד ולפיכך ננקטו נגדו הליכי עיקול.
השופט יעקב שקד קיבל את התביעה בחלקה ודחה את טענותיה של פלאפון כי העיקול הוטל לאחר מסירת אזהרה כדין וכי התובעים ידעו על התביעה נגדם טרם קבלת ההודעה על העיקול.
עוד נקבע כי העיקול שהוטל שלא כדין מהווה פרסום לשון הרע, מאחר שעצם הצגתו של החייב כמי שמתחמק לכאורה מתשלום חובותיו עשויה לפגוע בשמו הטוב בעיניו של בנקאי סביר. השופט דחה את טענת פלאפון כי עומדת לה הגנת תום הלב, שכן היא נמנעה מלהביא עדים שהיו יכולים לשפוך אור על שיקוליה בהגשת התביעה נגד פרידמן, וקבע כי היא עשתה שימוש לרעה בהליך השיפוטי תוך הפרת חובת הזהירות כלפיו.
באשר לגובה הפיצוי, קבע השופט שקד כי אף שאין להקל ראש בתחושותיו הסובייקטיביות של התובע לגבי תוצאות העיקול, מחקירתו הנגדית התברר כי תיאורו כי הוא "שרוף" בבנק לא היה מדויק, בלשון המעטה. לאחר ביטול העיקול המשיך הבנק לתת לפרידמן ואשתו שירות בנקאי, כיבד המחאות ותשלומי משכנתא ואף הגדיל את מסגרת האשראי שלהם באופן משמעותי. בכך, קבע השופט, יש כדי למתן את הפיצוי על פרסום לשון הרע.
השופט שקד ציין כי לפרידמן נגרמה עוגמת נפש וסבל נפשי לא מבוטל מהתנהלותה של פלאפון. "התובעים, שעשו רושם כאנשים פשוטים וקשי יום, התקשו להתמודד עם עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלהם, בסכום אשר מבחינתם היה גבוה מאוד, ועל ידי תאגיד 'מיומן' הפועל לגביית חובות באמצעות משרד גבייה כדבר שבשגרה", קבע השופט. "אין להקל ראש בטענות של אנשים אלו, הרואים עצמם כ'דוד מול גוליית' ולעתים חסרי אונים באותה סיטואציה".
פלאפון חויבה לשלם לתובעים פיצוי של 25 אלף שקל בגין פרסום לשון הרע ושימוש לרעה בהליכי משפט, וכן 10,000 שקל בגין אובדן השתכרות, לאחר שנקבע כי פרידמן אכן הושפע קשות מהמצב שאליו נקלט והתקשה לשוב לעבודה.
