הפרת חובות הזהירות של המשטרה, מערך כיבוי האש ומשרד הפנים שהובילו לאסון הכרמל עשויה להביא לחיוב המדינה בפיצוי חברת הביטוח שנשאה עד כה בתשלום לנפגעים
האם המדינה התרשלה באסון השריפה בכרמל וצריכה לפצות את חברת הביטוח מגדל? בעקבות תביעתה של חברת מגדל שדרשה להטיל את האחריות לפיצוי נזקי השריפה על המדינה, יצטרך בקרוב בית המשפט לבחון מי מטעם המדינה פעל ברשלנות – המשטרה, שר הפנים, משרד האוצר או מערך כיבויי האש.
כדי לתת מענה לשאלה מתי המדינה חייבת לפצות נפגע – בין אם זה אדם פרטי או חברת ביטוח ששילמה תגמולי ביטוח לגורם כלשהו במסגרת פוליסה שהנפיקה – יש להבין מהי בעצם עוולת הרשלנות.
רשלנות היא כאשר גורם כלשהו לא היה מודע בפועל לאחד מעובדות האירוע ובכל זאת מטילים עליו אחריות, משום שבמבחן "האדם הסביר" או "האדם מהיישוב" יכול היה אותו גורם להיות מודע לאותו רכיב עובדתי ומצופה היה ממנו לצפות את הנזק או האירוע. במקרה זה, יבחן בית המשפט האם המדינה היתה צריכה לבצע פעולה מקדימה, כגון יצירת שטח אש או ניקוי חלק מהשטח הקרוב לבתי המגורים בכרמל. כך, למשל, יבחן בית המשפט על פי קריטריון אובייקטיבי מה היה מצופה מרשות כיבוי אש לבצע טרם הנזק ומה היה מצופה מראש רשות הכיבוי עם קבלת המידע על חוסרים של ציוד כיבוי. אילו פעולות היה צריך לנקוט למשל מול משרד האוצר על מנת למזער את הנזק?
המדינה, על זרועותיה השונות, אחראית במידה רבה לנזק עד כדי כך שניתן לומר שאילו היו אלה מבצעים את מטלתם בקפדנות ובאחריות, לא היינו היום עומדים בפני שאלת הפיצוי וחיי אדם לא היו מסתיימים בן רגע.
המבחן לקביעת התנהגות רשלנית הוא מבחן "האדם הסביר" – כלומר, האם אדם מן היישוב יכול היה להביא בחשבון את קיומו של אותו רכיב עובדתי ידוע והיה נוקט פעולה. לדוגמא, אדם המנקה את ביתו ומוציא מחוץ לדלת ביתו זבל וגרוטאות יכול להיחשב כמי שנהג ברשלנות, שכן מצופה מאדם סביר לנהוג באחריות ולא להשאיר דברים מסוכנים בערימה לא יציבה, תוך שימת לב לכך שילדים עלולים לשחק בקרבת מקום ולהיפצע.
להערכתי, מגדל זכאית לקבל פיצוי מהמדינה, שכן המשטרה ומערך כיבוי האש, כגוף שלטוני, צריכים לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיהם עשוי לגרום נזק. מובן כי המדינה יכולה לחוב גם באחריות שילוחית.
בית המשפט יבחן בטרם בחינת הנזק וקביעת פיצוי לחברת מגדל את השאלה האם מערך כיבוי האש או כל רשות אחרת שפועלת מטעם המדינה פעלו תוך כדי הפרה של חובת הזהירות הנדרשת, והאם עמדו פעולותיהם בסטנדרט ההתנהגות המצופה או שמא מדובר בהתנהגות בלתי ראויה. בחינה זו נעשית בהתחשב במכלול נסיבות האירוע, על פי המידע שהיה מצוי בידי המדינה באותה עת.
אם בעבר הרחוק אימצו בתי המשפט גישה המצמצמת את הטלת האחריות ברשלנות על המדינה, כיום הם לא נמנעים לקבוע אחריות בנזיקין שתוטל על רשות המדינה הן באשר לביצוע רשלני אקטיבי של חובותיה הן באשר למחדלה הרשלני מלבצען.
משכך, ודאי מוטלת על המדינה חובת זהירות לשמירה על ביטחון תושביה, ובעקיפין חובה זו והרשלנות בהחלט עלולים להיות מתורגמים לפיצוי חברת הביטוח שנשאה עד כה בתשלום בגין מחדלי המדינה.
* עו"ד גלית קרנר מתמחה בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית
