במסגרת הליכים לביטול הסכם הגירושין, ביקשה האישה לזמן לעדות את עורך הדין שייצג אותה, אך זה סירב בטענה שגם הבעל היה לקוחו. ביהמ"ש קבע כי חיסיון עורך דין לקוח אינו חל בין צדדים לייצוג משותף
עו"ד סמוכה, שייצג בני זוג לשעבר בעריכת הסכם הגירושין, יוכל לתת עדות בהליכים המשפטיים ביניהם כיוון שהייצוג המשותף מלמד על ויתור במשתמע על החיסיון בין הצדדים ועורך דינם, כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בתחילת שנות התשעים ניהלו הצדדים הליכי גירושין שהסתיימו בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. מספר שנים לאחר מכן הגיש הבעל לשעבר תביעה לבית משפט השלום לביטול חלקי של ההסכם. לקראת ישיבת ההוכחות פנתה האישה לעורך הדין שייצג אותה בהליכי הגירושין וביקשה ממנו להשיב בתצהיר לכמה שאלות. עו"ד סמוכה התנה את הסכמתו בהסכמת הבעל, שכן לדבריו במהלך המאבק המשפטי בין הצדדים הצליח לגרום לו לתת בו אמון ולשמוע בקולו, ולמעשה הפך גם לעורך הדין שלו במהלך המשא ומתן לקראת חתימת הסכם הגירושין והוא מחויב לשמור עבורו על סודיות.
האישה ובתה הגישו בקשה לבית המשפט לזמן את עורך הדין לעדות, בטענה שיש לו מידע עובדתי חיוני בשאלות המרכזיות הטעונות הכרעה. בית משפט השלום קיבל את הבקשה וקבע כי הבעל לא היה לקוחו של עורך הדין.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר ציין כי על סמך החומר שהוגש ניתן לקבוע כי עו"ד סמוכה ייצג את שני הצדדים להסכם הגירושין. על פי כללי האתיקה המקצועית, במצב שבו עורך דין אחד מייצג שני לקוחות או יותר, כל הנאמר, הנכתב והמוסכם ביניהם בנוגע לייצוג המשותף אינו חסוי.
השופט שאול שוחט ציין כי כללי החיסיון הם החריג לכלל לפיו "הכל כשרים להעיד". לכן, משהוגשה הבקשה להזמין את עו"ד סמוכה למתן עדות, היה על המבקש הטוען לחיסיון עורך דין לקוח לפרוש את המערכת העובדתית ולשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו. במקום זאת, הסתפק המבקש בהפניה למכתבו של עורך הדין מבלי שפירט את עמדתו שלו – האם הוא רואה את עצמו כמי שיוצג על ידי עורך הדין?
השופט דחה את הערעור וחייב את הבעל בהוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל.
