בנו היחיד של המנוח ירש רק מחצית מכספי קופת הגמל של אביו, וביקש לחשוף את פרטי המוטבים האחרים. ביהמ"ש קיבל את הבקשה אך העביר את החלטתו לעיון הממונה על שוק ההון שישקול את הסדרת העניין
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לחברת פסגות קופות גמל ופנסיה לחשוף את פרטי המוטבים בקופת הגמל גדיש, לבקשת בנו של בעל קופת הגמל שירש רק מחצית מהכספים הצבורים בה.
המבקש, שלמה שוורצמן, הוא בנו היחיד של אביו, אהרון שוורצמן ז"ל. האב נפטר והותיר אחריו כספים בקופת הגמל המנוהלת על ידי פסגות. שוורצמן פנה לפסגות וביקש להעביר אליו את הכספים, בהתאם לצוואה שערך האב. פסגות העבירה לשוורצמן סכום של 135 אלף שקל, המהווים מחצית מכספי קופת הגמל, ואילו המחצית השנייה הועברה למוטבים האחרים שקבע האב. שוורצמן טען כי לא ידוע לו על אדם כלשהו שאביו יכול היה להשאיר לו את הכספים – אמו נפטרה, וכך גם אשתו השנייה של האב, שלא היתה לה משפחה משלה.
פסגות סירבה לחשוף את פרטי המוטבים ללא צו שיפוטי, מטעמים של צנעת הפרט ובשל חובת החיסיון החלה עליה, ושוורצמן פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת הצו.
השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה את בקשתו של שוורצמן לחשוף את פרטי המוטבים וקבעה כי הזכות לפרטיות שעליה מבקשת פסגות להגן היא זכותו של המנוח ולא של המוטבים. לכאורה, עם פטירתו של אדם פוקעת זכותו לפרטיות ולחיסיון. למרות זאת, הגישה המקובלת היא שזכות זו אינה בטלה ועוברת מהעולם עם מותו של אדם, מתוך רצון להמשיך ולהגן על פרטיותו וכבודו של המת, אלא היא עוברת ליורשיו. השופטת ציינה כי גישה זו עשויה לעורר קושי במקרים כגון המקרה הנוכחי, שבהם ליורש יש אינטרס לוותר על זכות החיסיון בשמו של בעל הזכות המקורי ולקבל לידיו מידע שעל פניו נשמר בפרטיות גם מפניו.
במקרה זה, קבעה השופטת, גילוי המידע המבוקש נועד להגן על זכות הקניין של היורש, והוא יאפשר לו לוודא כי מדובר במוטבים לגיטימיים שנקבעו בהתאם לרצונו החופשי והעצמאי של האב. ללא קבלת המידע המבוקש, ייסתם הגולל על כל ניסיון מצדו של שוורצמן לפעול בעניין ולהבטיח את זכויותיו ברכושו של אביו המנוח. בנסיבות אלו, הזכות לפרטיות של האב המנוח פחותה בעוצמתה מכפי שהיתה בחייו.
השופטת ציינה כי מאחר שמדובר בסוגיה עקרונית ובעלת חשיבות שיש להסדירה, יועבר עותק מההחלטה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר שישקול את הסדרת העניין בחוק.
(הפ 50725-02-12)
