שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה עתירת גרעין הנוער העובד והלומד לזכויות התיישבות בקיבוץ שבגליל

חדשות

נדחתה עתירת גרעין הנוער העובד והלומד לזכויות התיישבות בקיבוץ שבגליל, צילום: קרדיט צילום: הנאי
נדחתה עתירת גרעין הנוער העובד והלומד לזכויות התיישבות בקיבוץ שבגליל
15/10/2012, עו"ד לילך דניאל

חברי הגרעין, שהתגוררו מאז 2004 בקיבוץ חנתון שבגליל, טענו כי יש להם זכות להתיישב בקיבוץ מכוח חוק ההתיישבות ולא ניתן לפנותם. בג"צ: "החוק אינו מעניק זכויות קניין או זכות לנחלה"

בג"צ דחה את עתירתם של חברי גרעין הנוער העובד והלומד לזכויות התיישבות בקיבוץ חנתון שבגליל וקבע כי הדיון בזכויותיהם היה צריך להתקיים בפני רשם האגודות השיתופיות.

קיבוץ חנתון הוקם ב-1983 על ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת, והוקצו לו כחמישים נחלות. בפועל, לא הצליח הקיבוץ להתפתח ונותרו בו רק 11 חברים שהחזיקו בכל הנחלות. לאור מצבו הדמוגרפי הקשה, שלחה התנועה הקיבוצית לקיבוץ שני גרעיני נח"ל של בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, אשר עסקו בפעילות חברתית וחינוכית ביישובי האזור. הקיבוץ, מצדו, הקצה לחברי הגרעין זכות שימוש ללא תמורה בכמה מבני דיור, אך דחה את בקשתן של כמה מבנות הגרעין להיקלט כחברות בקיבוץ.

כשנתיים לאחר מכן, המליץ חוקר שמונה על ידי רשם האגודות השיתופיות על מינוי מפרק שיגבש תוכנית להצלת הקיבוץ, לאור המצב החברתי והכלכלי הקשה ששרר בו. המפרק שמונה דרש מהעותרים לעזוב את דירות המגורים שבהן החזיקו, והם פנו לרשם האגודות השיתופיות, אשר הורה לקיבוץ לנסות להגיע עם העותרים להסדר קליטה על בסיס אינדיבידואלי, וכן הורה על  שינוי תקנון הקיבוץ וסיווגו כ"קיבוץ מתחדש".

חברי הגרעין הגישו תביעה לבית משפט השלום, שבה דרשו להצהיר כי יש להם זכות לשבת בקיבוץ ולא ניתן לפנותם. במקביל, התנהל הליך בפני רשם האגודות השיתופיות, שבמסגרתו עתר המפרק למתן צווי פינוי לחברי הגרעין מהדירות שבהן החזיקו בקיבוץ.

לאחר שתביעתם של חברי הגרעין נדחתה מחוסר סמכות, הורה רשם האגודות השיתופיות לפנות אותם מנכסי הקיבוץ וקבע כי מעמדם בקיבוץ הוא של ברי רשות שהרשות שניתנה להם פקעה. לאחר שערעורם לבית המשפט המחוזי נדחה, הגישו חברי הגרעין עתירה לבג"צ שבו טענו כי חל עליהם חוק ההתיישבות, המונע העברת זכויות של המתיישב בקרקע לאחר.

השופט יצחק עמית קבע כי טענותיהם של העותרים לגבי תחולת חוק ההתיישבות היו צריכות להתברר מלכתחילה בפני רשם האגודות השיתופיות במסגרת הליכי הפירוק ולא בפני בית המשפט, וכי עצם הפניה לבית המשפט, כשבמקביל מתנהלים הליכים בפני הרשם, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

לגופו של עניין קבע השופט עמית כי החלטת רשם האגודות השיתופיות לאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה להציג מועמדותו באופן אישי היתה החלטה סבירה, שתאמה את הנסיבות שהתפתחו בשטח – עם שינוי תקנון הקיבוץ לקיבוץ מתחדש ב-2008, נקלטו בו עשרות חברים חדשים ששילמו כספים להון האגודה ועברו להתגורר כבר בקיבוץ, ודרישתם של חברי הגרעין להיקלט כקהילה נפרדת נדחתה.

בית המשפט ציין כי חוק ההתיישבות הוא כמעט בגדר אות מתה בספר החוקים, שכן לא נעשה בו שימוש מזה עשרות שנים, וספק אם הגופים שלכאורה אמורים לפעול מכוחו עדיין קיימים. מעבר לכך, החוק אינו מעניק זכויות קניין או זכות לנחלה, שכן ככלל, לחבר קיבוץ אין זכות לנחלה אלא לקיבוץ עצמו.

מטרת חוק ההתיישבות היה לקבוע דרך טיפול מהירה לשחרור משקים חקלאיים ממתיישבים שהחזיקו בהם אך בפועל לא עבדו בחקלאות, וזאת בתוך שלוש שנים מהתיישבותם ובאמצעות ועדה מיוחדת. האמור אינו רלוונטי לחברי הגרעין, המתגוררים בקיבוץ משנת 2004, שכן הדבר היה מוביל לתוצאה אבסורדית שבה כל מועמד לקליטה שחלפו שלוש שנים מיום ישיבתו בקיבוץ יזכה לחסינות מפני הרחקה.

בג"צ 1641/10

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:35
קומיט וכל טופס במתנה