בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת היורשות לקבל לידיהן את עזבונו של הסופר והמלחין ד"ר מקס ברוד, וקבע כי ברוד ביקש להפריד בין הנכסים הרוחניים לבין הזכויות החומריות הנובעות מהם
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב החליט היום (א')
כי כתבי היד של הסופר פרנץ קפקא יישארו בישראל ויועבר לספרייה הלאומית בירושלים.
כתבי היד הם חלק מהעיזבון של הסופר והמלחין
ד"ר מקס ברוד. ברוד הוריש את הנכסים שלו לאילזה
אסתר הופה ז"ל, שהייתה ידידתו הקרובה ומזכירתו. הוא כתב בשתי הצוואות שלו,
משנת 1948 ומשנת 1961, כי הופה תהיה היורשת היחידה של עזבונו ומוציאה לפועל של
צוואתו.
במסגרת התביעה שהוגשה בבית המשפט לענייני
משפחה, ביקשו בנותיה של הופה לקבל את העיזבון של ברוד לאחר מותה. השופטת טליה קופלמן-פרדו קבעה כי "ברוד אכן ציווה את כל רכושו להופה והורה לה לדאוג שיורשיה יקבלו תמלוגים, שכר ספרים וכו', אך צוואתו ואף צוואה קודמת משנת 1948, והעובדה שביקש
למנות מישהו יקר לו כדי שיטפל בעיזבונו הספרותי, מלמדים שככל שהעניין נוגע
לעיזבונו – לא הייתה לברוד שום כוונה זולת הפקדתו למשמרת בספריה אותה ראה ראויה,
או בגנזך".
השופטת כתבה בפסק דינה כי ניתן ללמוד מהצוואה
שברוד ביקש ליצור הפרדה בין הנכסים הרוחניים לבין הזכויות החומריות הנובעות מהם.
לכן, בית המשפט הורה להעביר את הכתבים לספרייה הלאומית.
בשנת 1988 מכרה הופה את כתב היד של היצירה
"המשפט" של קפקא לארכיון הספרותי הלאומי בגרמניה תמורת 2 מיליון דולר.
בסך הכל כולל העיזבון של ברוד, אשר נמצא בכספות, כ-20
אלף דפים בהם כתבי יד, יומנים ומכתבים של קפקא וברוד.
בנותיה של הופה התחייבו למכור את כל הכתבים
שהועברו לידי אמן לארכיון הספרות הלאומי הגרמני. הארכיון הגרמני תמך במאבקן המשפטי
של הבנות לקבלת העיזבון וביקש שלא לפתוח את הכספות ולגלות את תוכנו של העיזבון
ברבים. הספרייה הלאומית בירושלים טענה שהעיזבון צריך לעבור לידיה כגוף רשמי המופקד
על נכסי הרוח של העם היהודי. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין
תמך בעמדת הספרייה וטען כי אסור למכור את העיזבון שהינו "הקדש ציבורי".
