בית הדין הרבני דן בתביעות הרכוש, המשמורת והמזונות של בני זוג בהסתמך על בקשה משותפת ו"הסכם גירושין" שקבע כי האישה היא "אפאטית, שקרנית ובוגדנית" שאינה מתפקדת כאם
בג"צ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אשר קנה את סמכותו לדון בתביעות הרכוש, המשמורת והמזונות מכוח הסכם בין העותרת לבעלה לשעבר, וקבע כי לא ניתן לראות בהסכם המכפיש את האישה כמוסכם עליה.
הצדדים הגישו בקשה משותפת לגירושין לבית הדין הרבני האזורי, שלה צורף "הסכם גירושין", שנערך ונחתם במשרדי הרבנות. אלא שלשון ההסכם מעוררת את החשד, בלשון המעטה, כי העותרת לא נתנה את הסכמתה לאמור בו. כך, למשל, נכתב בהסכם כי "העותרת היא אפטית וחסרת יוזמה בזוגיות, שקרנית ובוגדנית", שביצעה שתי הפלות, זייפה צ'קים וגנבה עשרות אלפי שקלים מחשבון הבנק המשותף, וכי היא "לא מתפקדת כמחנכת, כאמא, ומעדיפה את רצונותיה ואנוכיותה שלה על טיפול בילדים".
כמה ימים לאחר הגשת הבקשה עזבה העותרת את בית המגורים המשותף ועברה למקלט לנשים מוכות, וימים ספורים לאחר מכן הגישה תביעות רכוש, מזונות ומשמורת על ארבעת ילדיהם המשותפים לבית המשפט לענייני משפחה. באותו היום הגיש הבעל לבית הדין הרבני תביעת גירושין שבה כרך את ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות.
בהמשך הגישה העותרת בקשה לבית הדין הרבני למחיקת הסכמתה להסכם הגירושין וטענה כי הסמכות לדון בתביעות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה.
בית הדין הרבני קבע כי הוא המוסמך לדון במכלול התביעות, אך החליט להשאיר את סוגיית המשמורת בידי בית המשפט לענייני משפחה, שכבר נתן החלטות אופרטיביות לגביה.
העותרת ערערה על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול אשר דחה את ערעורה בדעת רוב, בניגוד לדעתו החולקת של אחד הדיינים, הרב דיכובסקי, שקבע כי מדובר במסמך מזעזע. לדבריו, לא ייתכן שמסמך שהוא תוצר של התעללות ועוולה, המכפיש את העותרת, מנשל אותה מהרכוש ומעביר למשיב את המשמורת על ילדיה, יקבל תוקף מקנה סמכות על ידי ערכאה משפטית.
העותרת ערערה על ההחלטה לבג"צ, אשר קיבל את עתירתה וקבע כי בתי הדין הרבניים ייסדו את סמכותם על הסכם גירושין ועל בקשה משותפת לגירושין שאין בהם לא הסכם ולא בקשה משותפת.
השופט אליקים רובינשטיין קבע כי הסכם הגירושין בטל גם מכוח סעיף 30 לחוק החוזים, הקובע כי חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.
בית המשפט קבע כי בתי הדין הרבניים לא רכשו סמכות לדון בתביעות הרכוש, המשמורת והמזונות. העותרת תוכל להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 30 יום.
