ביהמ"ש התיר לב"כ התובע לעיין בחומר חקירה פלילית שנאסף במסגרת תלונות שהגישה נגדו אשתו לשעבר בטענה לאלימות ותקיפה מינית של ילדיו הקטינים. כנגד האב לא הוגש כתב אישום והחקירה נסגרה מחוסר אשמה
בית המשפט התיר לאדם לעיין בחומר חקירה שנאסף בעקבות תלונות במשטרה שהגישה נגדו אשתו לשעבר על אלימות ותקיפה מינית, במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש נגדה. בין היתר, כלל החומר חקירת בנם של השניים בפני חוקר ילדים בחשד שהוכה על ידי האב וסרטון וידאו שבו מדובבת האם את בתם הפעוטה לספר כיצד והיכן אביה פגע בה מינית.
בסופו של יום לא הבשילו התלונות להגשת כתב אישום והתיקים נסגרו מחוסר ראיות וחוסר אשמה. בעקבות כך, הגיש האב תביעה נזיקית כנגד האם, שבה עתר לחייבה בפיצוי בגין הנזק שנגרם לו מתלונות אלו. התביעה הוגשה בעילות של פרסום לשון הרע ועוולת הנגישה וכללה גם תביעת פיצוי בגין מניעת מפגשים עם ילדיו. במסגרת אותה תביעה ביקש האב לחשוף בפניו חלק מחומר החקירה בתיק, לרבות חקירת הבן וסרטון הווידאו, היכולים ללמד על הכוונה והזדון בהתנהלות האם, על מנת שאלו ישמשו אותו בתביעה.
האם טענה כי מדובר בחומר חקירה חסוי וחשיפתו בפני האב תגביר את החשש שהוא יהווה סכנה לבתם הקטינה עקב היותו אלים.
במקביל, התקבלה עמדתו של האפוטרופוס לדין שמונה לשלושת ילדיהם הקטינים של השניים, שהמליץ לבית המשפט למנוע את חשיפת חומר הראיות והתקליטור בפני שני הצדדים. לטענתו, ההליכים המרובים שהתקיימו פגעו בקטינים, וכן קיים חשש שצפייה של האב בסרטון תשפיע על יחסו לבתו.
לטענת הפרקליטות, העברת החומר עשויה לפגוע בטובת הקטינים ובזכותם לפרטיות ולכבוד, וכן עלולה לפגוע באמון הציבור במשטרה ככתובת לתלונות של נפגעי עבירה בכלל ונפגעי אלימות במשפחה בפרט.
שופט בית המשפט לענייני משפחה אסף זגורי קבע כי מאחר שלא הוגש כתב אישום נגד האב, לא חל בענייני סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי המקנה לנאשם את הזכות לקבל לידיו את חומר החקירה בעניינו. לפיכך, יש לבחון את הבקשה בכלים אחרים, כגון חוק חופש המידע, חוק הגנת הפרטיות וזכויות יסוד שמקורן במשפט המנהלי.
השופט זגורי קבע כי מדובר באינטרס לגיטימי של האב, אשר חווה פגיעה קשה ביותר בשמו, מעמדו ותדמיתו בעקבות התלונות, שלא נעלמה כאשר התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה. אלא שמנגד, יש למנוע פגיעה בכבודם ובפרטיותם של הקטינים. השופט העיר כי התרשם מצפייה בסרטון כי הוא אינו קל לצפייה וחשיפתו לעיני האב עשויה ללבות עוד יותר את המתיחות בין ההורים לשיאים חדשים ומיותרים, דבר שיקשה על שיקום ופיתוח הקשר שלו עם ילדיו.
עוד נקבע כי הצורך בעיון בתקליטור הוא משפטי בלבד, במטרה להוכיח פרסום זדוני וחסר תום לב של לשון הרע מצד האם, ולכן אין צורך שהוא יימסר לידי האב. לעניין זה די אם בא כוחו יצפה באופן חד פעמי בסרטון כדי שיתרשם מהדברים וישקול האם וכיצד לעשות בהם שימוש בהמשך ההליך.
בית המשפט קבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתקליטור ובחומרי החקירה הנוספים כראייה במסגרת התביעה בכפוף לסייגים – חומרי החקירה יישמרו בתיק בית המשפט כחסויים לעיון בית המשפט בלבד, ולא יימסרו לצדדים או לעורכי דינם, כאשר עורכי הדין יורשו לעיין בהם ללא נוכחות הצדדים עצמם בפתח הדיון בבית המשפט.
כתבות נוספות בנושא:
ביהמ"ש: מסע יחסי ציבור שמטרתו לפגוע בשמו של אדם – הוצאת לשון הרע
פרסום תמונת עורך דין כשהוא מנמנם אינו מהווה פרסום לשון הרע
ביהמ"ש: חדירה לחשבונות פייסבוק של אדם אחר אינה פגיעה בפרטיות
