ביהמ"ש דחה את תביעתו של המנתח הפלסטי ד"ר רוני מוסקונה נגד רשת פרופורציה וכללית אסתטיקה לאסור על השימוש בשמו באלגוריתם המוביל לקישורים ממומנים
שימוש בשמו של אדם כמילת מפתח בחיפוש בגוגל המובילה לקישורים ממומנים בתחום שבו הוא עוסק הוא חוקי ואינו מהווה פגיעה בפרטיות, כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט דחה את תביעתו של המנתח הפלסטי ד"ר רוני מוסקונה נגד רשת מרפאות פרופורציה וכללית אסתטיקה, המפעילות כל אחת רשת מכונים ומרפאות המעניקים שירותי כירורגיה פלסטית.
ד"ר מוסקונה תבע את שתי החברות בגין השימוש המסחרי שנעשה בשמו, כמילת מפתח במערכת החיפוש של גוגל (Google AdWords), כך שהקשת שמו במנוע החיפוש של גוגל מובילה, בין היתר, לקישורים ממומנים לאתרי האינטרנט של הנתבעות. לטענתו, הדבר נעשה ללא הסכמתו ובאופן הפוגע בפרטיותו ומהווה התעשרות שלא כדין על חשבונו.
רשת פרופורציה וכללית אסתטיקה טענו כי הקישור בין מילת המפתח לבין האתרים העולים בחיפוש הוא קישור פנימי הנובע מהאלגוריתמים הממוחשבים שמפעילים את מנוע החיפוש. האתרים המדוברים ממוקמים בטור נפרד, לצד התוצאות הטבעיות של החיפוש, הכוללות גם את אתרו האישי ד"ר מוסקונה, כשמצוין לגביהם במפורש כי מדובר בקישורים ממומנים ואין בהם כל אזכור לשמו של התובע.
התביעה הכספית נדחתה במאי 2011, כשהצדדים מסכימים ביניהם למקד את הדיון בסוגיית הפרטיות בלבד, תוך ויתור על הסעד הכספי שנתבע.
השופט יהודה פרגו דחה את טענתו של ד"ר מוסקונה כי השימוש בשמו כמילת מפתח מהווה פגיעה בפרטיותו, וקבע כי מילות החיפוש "רוני מוסקונה" הן נחלת הכלל והתובע אינו יכול לתבוע בעלות או ייחודיות בשימוש בהן או במילות חיפוש כלשהן.
עוד נקבע כי הופעתם של קישורים ממומנים בין תוצאות החיפוש, בצד שמאל של דף האינטרנט או בדרך מובדלת אחרת, מוכרת וברורה לכל משתמשי אתרי החיפוש, אשר יכולים לברור את המידע הרלוונטי להם ולהבחין בין סוגי המידע המוצגים בפניהם.
לדברי עו"ד אופיר יוסף, המייצג את רשת פרופורציה, "התביעה התיימרה להפסיק שיטת פרסום המקובלת ומוכרת כחלק מכללי התחרות ההוגנת ומועילה בסופו של דבר לצרכן. בית המשפט היה ער לניסיון לחסום תחרות לגיטימית ולקבל 'מונופול פרסומי', באצטלה של הגנה על הפרטיות, והעדיף שיקולים של חופש הביטוי (לרבות המסחרי) וחופש המידע".
עו"ד רונן שיין, המייצג את ד"ר רוני מוסקונה, אמר לתקדין כי "תחום החיפוש באינטרנט הוא מרחב חדש שבו נאלצים בתי המשפט בארץ ובעולם לתמרן בשנים האחרונות בדיוניהם ובפסיקותיהם. ניכר כי בפסק הדין בעניין מוסקונה נערך דיון משפטי מקיף בעניין תחום החיפוש באינטרנט, אולם יש צורך להכיר היטב את מרחב האינטרנט, על מלוא היבטיו, על מנת להכריע בסוגיה משפטית כגון זו אשר עמדה בפני בית המשפט. המשפט עצמו כיום עדיין איננו מאפשר היכרות שכזו עם עולם האינטרנט, שכן חוקים ברורים במציאות היומיומית מקבלים ביטוי שונה לחלוטין ברשת.
"הלכה למעשה, פסק הדין, מתיר את השימוש המסחרי בשמו של אדם בלא הסכמתו, דבר אשר עולה לכדי פגיעה בפרטיות בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות. מצב כזה אסור שיקרה. לאור כך קיימות שתי אפשרויות: הראשונה, שינוי חוק הגנת הפרטיות בכנסת על מנת שיתיר את השימוש המסחרי (האסור כיום) בשמו של אדם, והשנייה, פנייה בנושא לערכאה העליונה, על מנת שתקבע הלכה דומיננטית בכל הקשור למשפט במרחב החדש".
(ת"א 1147/09)
