ביהמ"ש קבע כי המטופלת היתה מועדת לביצוע ניסיון התאבדות חוזר, ולכן היה על הרופאים להרחיק מהישג ידה כל חפץ העשוי לסייע לה, במיוחד אם שימש בעבר להתאבדות של מטופל
בית משפט השלום בחיפה קבע כי מנהלת בית החולים טירת הכרמל ד"ר שינקמן וסגנה פרופ' פוירובסקי עלולים להיות מואשמים בגרימת מותה ברשלנות של מטופלת שהתאבדה בתלייה בתחום בית החולים.
המנוחה, בת 23, אובחנה בחולה במניה דיפרסיה ובדיכאון לאחר ששבה מביקור משפחתי ברוסיה, שם הצטרפה לכת וסבלה ממשבר נפשי. היא סירבה לאשפוז אך הסכימה לקבל טיפול במרפאות החוץ של בית החולים הפסיכיאטרי טירת הכרמל.
לאחר ניסיון התאבדות שלא צלח אושפזה המנוחה באגף הסגור בבית החולים, אך בהדרגה התאפשר לה לעבור לאגף הפתוח, תוך הוצאתה לחופשות, תחילה לכמה שעות ולאחר מכן ליממה ולשלושה ימים, וזאת על סמך דעתם של כמה רופאים שבדקו אותה. בהערכת המסוכנות שלה נלקחה בחשבון ההשפעה של התרופות שקיבלה, אשר בשלב ראשון מגבירות את הכוח הפיזי והחיוניות של הסובל מדיכאון קשה, ורק לאחר מכן משתפרת תחושת הדיכאון. כך, באופן פרדוקסלי, בעוד שלסובלים מדיכאון קשה אין את האנרגיה להוציא לפועל את המחשבות האובדניות שלהם, כאשר הם מטופלים לקראת שיקום והחלמה גובר הסיכון שיממשו את כוונתם להתאבד.
לאחר שחזרה מחופשה נמצאה המנוחה תלויה באזור פינת החי של בית החולים, בעזרת סדין שנקשר לצינור ומתחתיו נמצא שולחן.
בית המשפט קבע כי בית החולים לא התרשל עד כדי ביצוע עבירה פלילית על ידי הרופאים והמטפלים, אך אלו התרשלו במילוי תפקידם והיו צריכים לצפות את ההתרחשות שהובילה למות המטופלת. מנהלת בית החולים וסגנה ידעו על ניסיון ההתאבדות הקודם של המנוחה שהציב אותה בסיכון גבוה יותר לביצוע ניסיון חוזר, וידעו כי שלוש שנים קודם לכן התאבד מטופל באותו מקום ובאותו אופן, בעזרת שולחן המוצב מתחת לצינור מים. השופט זאיד פלאח קבע כי מקום ששימש בעבר להתאבדות מטופל הופך למקום המועד לפורענות, ולכן, היה עליהם לפקח על תנועותיה של המנוחה בין כתלי בית החולים ולדאוג להרחקת כל חפץ שעשוי לסייע לה להתאבד. משלא עשו כן, הפרו מנהלת בית החולים וסגנה את חובת הזהירות המוטלת עליהם, וגרמו לכאורה ברשלנותם למותה של המטופלת.
בית המשפט איפשר לשני הרופאים להשמיע את טענותיהם לפני מתן צו אישום.
(חס"מ 27773-09-09)
