בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה של חברת נורטק נגד עובדיה לשעבר שהקימו חברה מתחרה בתחום אמצעי הסימון לתעשיות האלקטרוניקה ועשו שימוש בסודותיה המסחריים. היקף הפיצוי ייקבע בהמשך
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את
תביעתן של חברות קשורות בתחום אמצעי הסימון לתעשיות האלקטרוניקה, נורטק
אינטרנשיונל ונורטק א.מ.י ("חברת נורטק") נגד עובד לשעבר ששיתף פעולה עם
חברה מתחרה תוך שימוש בסוד מסחרי.
הנתבע, אייל סדי, הועסק כאיש שיווק ומנהל תיקי
לקוחות בנורטק במשך קרוב לחמש שנים עד שהתפטר מתפקידו. סדי הסביר בעת עזיבתו כי
הוא מתכוון להעתיק את מגוריו לדרום הארץ, להתחתן ולהשתלב שם במפעל המשפחתי, אך
כשנה לאחר התפטרותו הוא נרשם כבעל מניות נוסף בחברת מאי טק, חברה חדשה בתחום
פעילותה של נורטק, שמנהלה, ישראל (מרקין) בצלאל, ועובד בכיר נוסף בה, ירון מרינוב,
הם עובדי נורטק לשעבר.
נורטק טענה כי סדי פעל כסוס טרויאני והתחרה בו
בעודו עובד שלה, תוך שיתוף פעולה אסור עם עובדיה לשעבר ומתחריה בהווה ותוך גזילת
סודותיה המסחריים בתחום הטכנולוגי ובתחום השיווק והמכירות.
בית הדין לעבודה קבע כי סדי קיים פגישות ומגעים
עם החברה המתחרה בתקופה בה עבד בנורטק, שבמסגרתם נדרש להעביר מידע אודות מחירים,
כמויות ודוגמאות של מוצרי נורטק, העולים כדי סוד מסחרי. בית הדין שוכנע אמנם כי
חברת מאי טק ומנהליה, בהם סדי, לא עשו שימוש בסודות המסחריים הנוגעים לשיטות
הייצור של נורטק, אך השתמשו ברשימת הלקוחות של נורטק, שכללה גם את תנאי ההתקשרות
עמם, היקף הרכישות שלהם, סוגי המוצרים המבוקשים והמחיר ששולם עבורם. רשימת הלקוחות
מהווה גם היא סוד מסחרי, כאשר היא כוללת ערך מוסף מעבר לרשימה שמית וכאשר קיים יתרון
בקבלתה מן המוכן, כמו במקרה זה.
בית הדין לעבודה ציין כי סדי, ומרקין הפרו את
חובת תום הלב המוגברת הנעוצה בבסיסם של יחסי עובד מעביד, בין אם פעילותם היה כרוכה
בשימוש בסודות מסחריים של נורטק ובין אם לא, וזאת ללא קשר לשאלת קיומו של הסכם אי
תחרות ושמירת סודיות שנחתם עמם.
ההליכים נגד הנתבעים יימשכו לצורך קביעת היקף
ומהות הפיצוי שלו זכאית נורטק.
