על פי הדו"ח שפרסמה העמותה, מאז חתמה ישראל על אמנת ה-OECD, לא נפתחה אף חקירה. משרד הביטחון דורש לאמץ תוכנית למניעת שוחד בחברות ביטחוניות כתנאי לקבלת אישור ליצוא
לפני שלוש שנים חתמה ישראל על אמנת ה-OECD למאבק בתשלום שוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, אלא שלפי הדו"ח שפרסמה היום (ה') עמותת שקיפות, מאז החתימה על האמנה ישראל לא פתחה בשום חקירה של מקרה שוחד.
עמותת שקיפות פועלת בשיתוף המגזר העסקי, הציבורי והשלישי לקידום נורמות של אתיקה ושקיפות, כחלק מהמאבק לצמצום השחיתות בחברה הישראלית.
על פי הדו"ח שפרסמה העמותה, ישראל נכללת בין שמונה המדינות שבהן אין אכיפה של האמנה, לצד יוון, פולין, אירלנד, צ'כיה, דרום אפריקה, אסטוניה וניו זילנד.
בעולם נרשמה דווקא עלייה במספר החקירות וכתבי האישום שהוגשו בפרשות שוחד מ-564 תביעות שהוגשו ב-2010 ל-708 תביעות ב-2011. ב-2011 נשלחו למאסר 66 בני אדם והוטלו סנקציות על למעלה מ-250 בני אד ועל כ-100 חברות.
במהלך 2011 חלה עלייה במספר המקרים הנחקרים במדינות שבהן קיימת אכיפה פעילה כגון ארה"ב וגרמניה. במקביל, החלו באכיפת האמנה מדינות כמו קנדה שעד כה לא אכפו את האמנה.
ארה"ב מובילה את רשימת המדינות שבהן קיימת אכיפה פעילה עם 275 חקירות של מקרי שוחד. אחריה דורגה גרמניה אשר חקרה 176 מקרי שוחד. בין המדינות שבהן קיימת אכיפה פעילה של האמנה נמצאות גם בריטניה, איטליה, שוויץ, נורבגיה ודנמרק.
בישראל לא נפתחו בשנים האחרונות חקירות בפרשות שוחד בינלאומיות. יחד עם זאת, צוין בדו"ח כי משרד הביטחון דורש לאמץ תוכנית למניעת שוחד בחברות הביטחוניות כתנאי לקבלת אישור לייצוא, וכן את הצטרפות חברת אשרא לקבוצת הביטוח על היצוא של ה-OECD.
הדו"ח של עמותת שקיפות ממליץ לחייב חברות ישראליות המעורבות בפעילות יצוא רחבות היקף ליישם תוכניות למניעת שוחד וכן ממליצות כי משרד הביטחון יוציא קווים מנחים לחברות לגבי אופן הטמעת תוכניות אלה.
לדברי גליה שגיא, מנכ"לית עמותת שקיפות, "המסר העולה מהדו"ח ברור וחד – המדינות החזקות מבינות שעליהן להילחם בשוחד בעסקאות בינלאומיות. גם אם האכיפה בישראל מתמהמהת, הרכבת כבר דוהרת במדינות רבות שאיתן יש לישראל קשרי מסחר. השיח העולמי השתנה, ועלינו להשתנות יחד איתו אם אנחנו רוצים להמשיך להיות שחקן מרכזי. בתקופה שבה מדברים על כניסתו של המשק הישראלי למיתון, על כל הצדדים להתגייס למאבק בשחיתות, מהלך שיחזק אותנו בזירה המקומית והבינלאומית".
איסוף הנתונים לגבי ישראל נעשה בהתנדבות זו השנה השלישית על ידי עורכי הדין הדר סטון, ניב סיוון ויהושע רביץ ממשרד עו"ד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'.
