המערער דרש לעיין בחוות דעת מומחה שהצביעה על אישיות תוקפנית ואנטי סוציאלית, ולחקור את המומחה בחקירה נגדית. ביהמ"ש קבע כי הסרת החיסיון תפגע בתפקודו של שירות המבחן
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של קטין שהורשע בהריגת חברו על העונש שנגזר עליו, וקבע כי לנאשם או לסנגורו לא נתונה הזכות לעיין בחוות דעת המומחים המקצועיים (הערכה פסיכיאטרית ואבחון פסיכולוגי) ששימשו את שירות המבחן לצורך הכנת התסקיר בעניינו.
המערער הורשע בעת שהיה קטין בעבירות של הריגה והחזקת סכין ונגזרו עליו עשר שנות מאסר בפועל, בהסתמך על תסקיר שערך שירות המבחן לנוער שהתבסס על אבחון פסיכולוגי שנערך לו, פגישות עם הוריו ועדכון שוטף בתיקו האישי בבית הספר.
לטענת הסנגוריה הציבורית שייצגה את הקטין, היה על שירות המבחן לצרף את חוות הדעת המקצועית לתיק בית המשפט ולאפשר לסנגוריו של הנאשם לעיין בהם. עוד נטען כי חוות דעת אלו כללו דברים קשים הפוגעים בכבודו של הנאשם, בהם הצבעה על התפתחותה של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, על מבנה אישיות מניפולטיבי ותוקפני ועל דפוסי אלימות וצריכת אלכוהול, מבלי שניתנה לו הזדמנות לבחון את הרקע לאמירת הדברים ולחקור את המומחים בחקירה נגדית.
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי שירות המבחן נחשב לידו הארוכה של בית המשפט, המסייעת לו לעמוד על התמונה המלאה הנוגעת לנאשם, שהיא חיונית לקביעת עונשו. המידע המובא במסגרת תסקיר שירות המבחן, המבוסס ברובו על עדויות שמיעה, אינו מוגש לבית המשפט בפני עצמו ואינו מהווה ראיה. קצין המבחן אינו נמצא במעמד של עד ולא ניתן לחקור אותו בחקירה נגדית.
עוד נקבע כי הסרת החיסיון מהחומר ששימש בעריכת התסקיר עשויה להביא לפגיעה אנושה ביכולתו של שירות המבחן לאסוף ולאתר חומרים בעניינו של נאשם, לזכות בשיתוף פעולה מצד הגורמים הקשורים אליו ולגבש המלצה מהימנה בעניינו. בית המשפט דחה את טענת הסנגוריה כי החיסיון פוגע בזכות הנאשם לקבל את מלוא המידע בעניינו לפי חוק זכויות החולה, שכן מערכת היחסים שבין נאשם למומחה הפועל במסגרת שירות המבחן אינה זהה למערכת היחסים שבין מטפל ומטופל. הנאשם אינו מחויב לשתף פעולה עם שירות המבחן והוא זכאי להגיש חוות דעת מקצועיות מטעמו הסותרות את האמור בתסקיר.
(ע"פ 3472/11)
