התובעת העובדת מביתה כעצמאית נפגעה לאחר שהסיעה את ילדיה לגן. ביה"ד קבע כי יש להתאים את פרשנות החוק לדפוסי העבודה המודרניים ואין להפלות לרעה הורים שמשרדם הוא בביתם
בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר בתאונת דרכים של עצמאית העובדת מהבית, שאירעה בדרכה חזרה מגן הילדים לביתה, כתאונת עבודה, וקבע כי יש לראות בה כמי שהיתה בדרכה לעבודה.
התובעת, עדי סימון בר, הסיע את ילדיה לגן בבוקר יום העבודה וכשחזרה לביתה התנגשה ברכב אחר ונפגעה. בתביעתה נגד המוסד לביטוח לאומי טענה בר כי היא עובדת בביתה כעצמאית בתחום פיתוח תוכניות לימוד, בשעות עבודה מוגדרות, וכי בעת התאונה עשתה את דרכה הביתה להתחיל את יום העבודה ואף היתה בעיצומה של שיחת טלפון בנושא עבודה בדיבורית הרכב עם הממונה עליה. לכן, טענה בר, יש להכיר בתאונת הדרכים שעברה כתאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי טען כי מאחר שבר עובדת מהבית, אין לה סיכוני דרך ואין להחיל עליה את הרחבת הגדרת הדרך לעבודה הכוללת גם ליווי ילדים לגן, מאחר שזו קיימת רק כאשר ביתו של העובד ומקום עבודתו אינם נמצאים באותו מקום.
בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה של בר וקבע כי יש לראות בה כמי שהיתה בדרך לעבודה, לאחר שהסיעה את ילדיה לגן. בית הדין קבע כי יש להתאים את פרשנות החוק לעידן המודרני אשר שינה את דפוסי העבודה המקובלים. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת ליותר ויותר הורים להמשיך ולעבוד, תוך שמירה על קשר עם מקום העבודה, מבלי שהם נדרשים לצאת מהבית. לכן, הורים שמשרדם נמצא בביתם זכאים להיות מבוטחים בעת שהם מלווים את ילדיהם לגן, ואין להפלות בינם לבין הורים אחרים העובדים מחוץ לבית.
חוק הביטוח הלאומי קבע כי הורה המסיע את ילדו לגן בתחילת יום העבודה יהיה מבוטח, וזאת ללא קשר למיקום הגן ביחס למקום העבודה, וגם כאשר מדובר בסטייה של ממש מהדרך. בית הדין לעבודה קבע כי הפרשנות התכליתית של החוק מחייבת לקבל את הטענה כי התובעת היתה מבוטחת בעת שאירעה התאונה, ואין לדרוש כי מקום העבודה יהיה מחוץ לבית.
