ב 7.10.2004, התפוצצה מכונית תופת ליד הכניסה למלון הילטון-טאבה, בסיני. 17 איש נהרגו, רבים נפצעו ונגרם נזק רב למלון ולאורחים שהיו בו. בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי המלון לא אחראי לפצות בגין הנזקים שנגרמו בעקבות הפיגוע.
התובעים טענו כי הנתבעת - רשת מלונות
אמריקאית בין לאומית שהפעילה את הילטון טאבה, התרשלה רשלנות חמורה להגן על המלון
מפני פיגוע מסוג זה, ע"י אבטחה מתאימה, במיוחד לאור מיקומו של המלון, זהות
המתאכסנים בו, והמצב הביטחוני הכללי; וכי אילו היתה
עושה כן כי אז הנזק לא היה קורה, או שהיה נמוך עשרת מונים.
הרשת טענה בין היתר, כי אמצעי האבטחה שננקטו
היו סבירים לאזור, שהיא סמכה על הנחיות משטרת התיירות בטאבה ומילאה אותן; כי
הפיגוע לא היה צפוי ולא היה ניתן לצפיה, ואבטחת גוף
פרטי לא יכולה לסכל פיגועים.
ס. הנשיאה, כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל
קבעה כי בהתחשב במצב העובדתי והביטחוני כפי שהיה בזמן הפיגוע, ובכלל זאת, בעובדה
שמדובר אמנם במלון בשטח מבודד ליד נקודת מעבר הגבול, אך כזה שלא היו כלפיו דרישות
אבטחה חריגות , וכן בעובדה שלא היו התראות ספציפיות או אחרות למלון, ובשטח לא היו
באותה תקופה פיגועים במשך כ – 7 שנים, הרי ששקלול מכלול הנסיבות מביא למסקנה
שהמלון לא יכול היה לצפות, ברמה הקונקרטית פיגוע טרור נגד אורחיו ולכן יש לדחות את
התביעות שהוגשו נגדו.
השופטת ציינה, כי מהראיות שהוגשו עלה כי המלון
פיצה אזרחים מצריים שנפגעו בפיגוע כתוצאה מפעולת הטרור, וכי בהתחשב בעובדה שבין
נפגעי הפיגוע יש גם כאלה שאינם בעלי אזרחות ישראלית (הנפגעים הישראלים פוצו לפי
אמות המידה שבחוק), הרי שמההיבט המוסרי – הומני, היה זה
ראוי מבחינת המלון לקבוע אמת מידה לפצות את הנפגעים, אפילו אם הרשת זכתה בדין.
(תא 29828-04-10)
