על פי החוק הבריטי העדכני, יש לקבל רשות ממנהל התביעה הציבורית לפני הוצאת צו מעצר נגד החשודים בפשעי מלחמה
בספטמבר 2005 נחת בלונדון מטוס אל על ובו האלוף (במיל.) דורון אלמוג. מטרת ביקורו הייתה גיוס כספים עבור 'עלה', ארגון ללא כוונת רווח המספק מגורים לילדים נכים. האלוף אלמוג לא ציפה לקשיים בביקורת הדרכונים בשדה התעופה בלונדון, אלא שעורך דין לונדוני ביקש מבית משפט מקומי להוציא צו מאסר לאלוף אלמוג ולכן המתינו לו השוטרים בעמדת ביקורת הדרכונים על מנת לעצרו.
במקרה זה, האלוף אלמוג היה בר מזל. גורם כלשהו הזהיר אותו לפני הנחיתה שהמשטרה המקומית אורבת לו בשדה התעופה, והוא נשאר על המטוס. חברת אל-על לא אפשרה לשוטרים לעלות על המטוס והאלוף טס בחזרה לישראל מבלי שכף רגלו דרכה על אדמת אנגליה. כיצד קרה שהאלוף אלמוג חמק רק במזל ממעצר, והאם גם על קצינים ישראלים אחרים לחשוש מאפשרות זו? על החוק האנגלי עברו מספר שינויים בשנת 2005, ומאמר זה בוחן את המצב אז והיום.
על פי המשפט הבינלאומי, ישנן עבירות פליליות שנחשבות לחמורות עד כדי כך שמותר לעצור ולשפוט אדם שנחשד בביצוען, בכל מדינה, ולא רק במקום ביצוע העבירה או במקום מגוריו של אותו אדם, כפי שנהוג בדרך כלל לגבי עבירות פליליות (פיראטיות, עינויים ופשעי מלחמה). עיקרון זה נקרא "סמכות שיפוט אוניברסלית", מאחר שבית המשפט בכל מדינה רשאי לראות את עצמו כבעל סמכות שיפוט אשר משתרעת על פני העולם כולו, ככל שמדובר בעבירות אלה.
עד 2011 היו נהוגים באנגליה ובווילס כללים מתירניים לגבי זהותו של מי שרשאי לבקש מבית המשפט להוציא צו מעצר על עבירה פלילית שכפופה לסמכות שיפוט אוניברסלית. כל אדם רשאי להביא לידיעתו של שופט שלום כי בוצעה עבירה פלילית, אפילו עבירה שבוצעה מחוץ לגבולות סמכות השיפוט הרגילה, ושופט השלום יכול להוציא צו מעצר לביצוע על ידי המשטרה. במקרה של האלוף אלמוג, קבוצה פרו-פלסטינית היתה הגורם האחראי להוצאת צו המעצר.
מצב זה הביא לכך שמדינאים ישראלים, לרבות יושבת ראש האופוזיציה לשעבר, ציפי לבני, ביטלו ביקורים מתוכננים בבריטניה מחשש שיעצרו.
בשנת 2011 נחקק בפרלמנט הבריטי חוק רפורמה במשטרה ואחריות חברתית, על מנת להתמודד עם בעיה זו. על פי החוק החדש, יש ליטול רשות מראש ממנהל התביעה הציבורית (DPP) לפני שאפשר להוציא צו מעצר נגד זרים אשר חשודים בביצוע פשעי מלחמה שבוצעו מחוץ לשטח הריבוני של בריטניה. מנהל התביעה הציבורית הוא עורך דין אשר מועסק על ידי הממשלה ותפקידו להעריך, על פי אמות מידה מחמירות, מיהם העבריינים שיש לנהל נגדם הליכים פליליים. בפרט, יש להגיש תביעות רק במקרים שקיימים בהם סיכויי הרשעה ממשיים ושבהם יש עניין ציבורי בניהול התביעה.
אפילו לאחר חקיקת חוק זה, ביטל האלוף אלמוג ביקור מתוכנן באנגליה ביוני האחרון, מאחר שיועצים משפטיים מטעם ממשלת ישראל אמרו לו כי מנהל התביעה הציבורית עלול להחליט שיש לעצור אותו. ממשלת ישראל היתה מעדיפה שההחלטה האם לעצור אדם תתקבל על ידי פוליטיקאי, אשר יביא בחשבון שיקולים דיפלומטיים, ולא על ידי פקיד של השירות הממשלתי אשר אינו שוקל שיקולים כאלה.
בשל השינוי בחוק, קטן הסיכון שחייל ישראלי אשר מבקר באנגליה ייעצר בשל פשעי מלחמה לכאורה, אשר בוצעו בעזה למשל. אפילו אם יהיו ראיות שביצע פשע מלחמה, מנהל התביעה הציבורית חייב לתת את הסכמתו לפני שאפשר יהיה לעצור את החייל, והוא יסכים לכך רק אם יש ראיות טובות לפיהן החייל ביצע עבירה פלילית, וכי לציבור יש עניין בהעמדה לדין.
על אף שפירושו של הביטוי "עניין ציבורי" לא נבחן במקרה של טענות על ביצוע פשעי מלחמה, קיימת סבירות שגרימת מבוכה דיפלומטית לבעל ברית כמו ישראל, לא תהיה במרבית המקרים בגדר עניין ציבורי, מנקודת הראות של הציבור באנגליה. לפיכך, לחייל ששירת בצה"ל, גם אם במקומות שנויים במחלוקת כמו מחסומים בעזה ובגדה המערבית, אך לא עשה דבר חריג, אין סיבה לפחד לבקר באנגליה ובווילס.
* המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי.
הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין האנגלי אסרסון ושות' (ALO), משרד עורכי דין שפועל ממשרדים בלונדון, ירושלים ותל אביב.
