למרות קריאת מבשלות הבירה המקומיות, הסכם גאט"ט אוסר להפלות מוצרים מיובאים ע"י מס מקומי
לאחרונה פורסם כי שר האוצר העלה את שיעור מס הקנייה על בירה מ-2.18 ש"ח לליטר ל-4.19 ש"ח לליטר. לנוכח זאת, יצרנים מקומיים של בירה, במיוחד מבשלות ה"בוטיק" הקטנות, טוענים כי לא יוכלו לשרוד את העלאת המס.
כמו כן פורסם כי שר הפנים אלי ישי שיגר מכתב לשר האוצר יובל שטייניץ, וביקש ממנו להחריג את יצרני הבירה מהעלאה זו. האם מותר יהיה למדינה ליצור אפליה במס קנייה על בירה מתוצרת מקומית לעומת בירה מיובאת, כדי להקנות הגנה לתעשייה המקומית?
לצורך הגנה על תעשייה מקומית מפני תחרות המדינה מטילה מכס. לעומת זאת, מס קנייה הוא מעין מס "מותרות" אשר מוטל באופן אחיד ושוויוני הן על מוצרים מתעשייה מקומית והן על מוצרים מיובאים. לדוגמא, מס הקנייה על כלי רכב עומד על 83% ללא תלות בארץ הייצור, ואילו המכס על כלי רכב עומד על 7% וחל על ייבוא מארצות שאינן שותפות להסכם סחר חופשי עם ישראל.
מדינת ישראל חתומה על אמנות בין לאומיות שונות, וביניהן הסכם גאט"ט (GATT), האוסר ליצור באמצעות מס מקומי אפליה לרעה של מוצרים מיובאים לעומת מוצרים מתוצרת מקומית.
דוגמה לאפליה לרעה של מוצר מיובא היא באמצעות יצירת קטגוריות של מס מופחת ומס גבוה, כאשר באופן תיאורטי מוצרים מקומיים ומיובאים יכולים להיכנס לשתי הקטגוריות, אך בפועל מוצרים מיובאים נכנסים בעיקר לקטגוריה הגבוהה. במצב כזה קמה חזקה שמדובר באפליה, אלא אם המדינה מצביעה על תכלית לגיטימית לשיטת המס.
דוגמה לאפליה שכבר הוסרה אפשר למצוא במס הקנייה שהוטל על וודקה ומוצרים אלכוהוליים נוספים. עד לינואר 2010 הוטל מס בשיעור 75% על וודקה שמחירה עד חמישה דולר לליטר, ו-120% על וודקה יקרה יותר. מאחר שנשמעו קולות כי מדובר באפליה אסורה במס קנייה, בעיקר משום שוודקה מתוצרת חוץ היא זו אשר בגינה שולם לרוב המס הגבוה, נאלצה המדינה לשנות את השיטה והחלה בתהליך הדרגתי לגביית מס קנייה קצוב לפי אחוז האלכוהול ללא תלות בערך - שיטה שוויונית שאינה מפלה.
דוגמה אחרת לאפליה במס קנייה לצורך קידום מטרה לגיטימית אפשר למצוא במס המוטל על הבירה עצמה. בירה רגילה, אם מקומית ואם מיובאת, חייבת במס קנייה קצוב של 4.19 ש"ח לליטר, בעוד בירה בבקבוק לשימוש חוזר המכילה עד 3.8 אחוז כוהל פטורה ממס קנייה.
אפשרות אחרת לנסות וליצור אפליה לטובה של מוצר מקומי היא לטעון שהמוצר המקומי והמוצר המיובא אינם זהים. זכור לנו מקרה שנדון בארגון הסחר העולמי WTO, אשר בו נטען כי יפן הפרה את הסכם GATT כאשר הטילה מס קנייה שונה על משקה אלכוהולי יפני בשם Shochu המיוצר משעורה, תפוחי אדמה, קנה סוכר ואורז, לעומת משקאות מיובאים כגון וודקה, ויסקי וכדומה. באותו מקרה טענה יפן שמשקה ה-Shochu אינו זהה למשקאות המיובאים ולכן אין מדובר במס מפלה, אך ארגון ה-WTO דחה את הטענה וקבע כי מדובר במוצרים מתחרים המיוצרים מחומרי גלם דומים, ולכן אין בסיס להפלות ביניהם במס מקומי (מס קנייה).
לסיכום, לדעתנו מבחינה חוקית לא תוכל המדינה ליצור אפליה לרעה של בירה מתוצרת חוץ לעומת בירה מקומית במס קנייה, וכל מהלך כזה צפוי להיבחן תחת זכוכית מגדלת של מדינות המייצאות בירה לישראל.
הכותבים הם ממשרד גיל נדל עורכי דין.
