שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המדינה תפצה ב-10,000 שקל נאשם שזוכה לאחר קבלת טענת "אין להשיב לאשמה"

חדשות

המדינה תפצה ב-10,000 שקל נאשם שזוכה לאחר קבלת טענת "אין להשיב לאשמה", צילום: צילום: גולף בראבו
המדינה תפצה ב-10,000 שקל נאשם שזוכה לאחר קבלת טענת "אין להשיב לאשמה"
14/08/2012, עו"ד לילך דניאל

בית הדין לעבודה קבע כי גם אם תיוחס מהימנות מוחלטת לכל הראיות שהובאו בתיק, אין בהן די על מנת להרשיע את הנאשם, שהואשם בהעסקת עובדים זרים שלא כדין

בית הדין לעבודה פסק פיצוי של 10,000 שקל לנאשם, שזוכה מכתב אישום שייחס לו עבירות העסקת עובדים זרים שלא כדין, לאחר שנקבע כי לא היה די בראיות שהובאו על מנת להרשיעו. נקבע, כי התקיימה במקרה דנן עילת "אין יסוד להאשמה" לפי סעיף 80 לחוק העונשין, המאפשר תשלום פיצוי לנאשם שזוכה בדין. עם זאת, לא ראה בית הדין לנכון לפצותו על מעצרו לשעות אחדות, שהיה לגיטימי לצרכי חקירה.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לבית הדין לעבודה, שייחס לו עבירות של העסקת עובדים זרים שלא כדין. בית הדין קיבל את טענת "אין להשיב לאשמה" שהעלה הנאשם, לאחר שקבע כי גם אם תיוחס מהימנות מוחלטת לכל הראיות שהובאו בתיק, אין בהן די על מנת להרשיע את הנאשם, הואיל והיו חסרות ראיות המצביעות שהנאשם אכן היה מעסיקם של האזרחים הזרים. לנוכח קביעה זו, זוכה הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

הנאשם ביקש לקבל פיצוי ע"ס 30,000 שקל בגין זיכוי זה, על יסוד סעיף 80 לחוק העונשין המורה כי "ראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו".

בית הדין קבע כי כעולה מלשון סעיף 80, לא בכל מקרה של זיכוי ישנה הצדקה לפסיקת פיצוי, אלא במקרים בהם לא היה יסוד להאשמה, או בהתקיים נסיבות אחרות המצדיקות את מתן הפיצוי. בית הדין ציין, כי בעוד העילה הראשונה הינה קשיחה ודווקנית, העילה השנייה הינה עילת מסגרת שפורשה ע"י הפסיקה בכך שהיא מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לפסוק את גובה הפיצוי בהתאם לנסיבות העניין.

נקבע כי במקרה זה אין ספק שלא היה מקום להגיש את כתב האישום, הואיל ולא היה די בראיות שהיו בידי התביעה. לפיכך סבר בית הדין כי התקיימה העילה הראשונה של סעיף 80, קרי "לא היה יסוד להאשמה". על כן פסק בית הדין לנאשם פיצוי בגין הוצאות הגנתו בסך 10,000שקל בתוספת מע"מ, וזאת בהתחשב באורך ההליכים ובמספר הדיונים שהתקיימו בתיק. יחד עם זאת נקבע כי אין לומר שלא היה מקום לחקור את הנאשם או כי מעצרו היה בגדר כליאת שווא. בנוסף, לא התרשם בית הדין כי הנזק שנגרם לנאשם במעצרו לשעות אחדות, למטרות בירור ענייני, מצדיק את הפיצוי אותו תבע בגין מעצר זה.

(ת"פ 133-08)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:25
קומיט וכל טופס במתנה