חדשות

השופט רובינשטיין: למרות שלפי חוק סדר הדין הפלילי אין חובה למסור לנאשם עותק מחומר החקירה - לביהמ"ש יש שיקול דעת להורות לתביעה במקרים חריגים לשאת בעלויות ההעתקה

בית המשפט המחוזי חייב את המדינה לסרוק על חשבונה ולהעביר לנאשמים בפרשת "חפציבה" את מלוא חומר החקירה בעניינם, בהיקף רחב מאד. בית המשפט העליון קבע כי חוק סדר הדין הפלילי אינו מטיל על התביעה חובה לשאת בעלות העתקתו של חומר חקירה, אולם לבית המשפט קיימת סמכות שבשיקול דעת לחייב את התביעה לשאת בעלויות, במקרים חריגים וייחודיים בלבד.

המדובר בכתב אישום בתיק רחב היקף הקשור לקריסת אשכול חברות הבנייה "חפציבה" בשנת 2007. במסגרת החקירה, נאסף חומר ראיות בהיקף רב, המכיל מאות ארגזים. חלק ניכר מהחומר נסרק על ידי התביעה לצרכיה שלה, ועותק דיגיטלי ממנו הועבר למשיבים.

יחד עם זאת, חייב בית המשפט המחוזי את התביעה לסרוק על חשבונה גם את יתרת החומר, העומדת על כ-60 ארגזים, ולהעביר עותק ממנו למשיבים. בית המשפט המחוזי נימק זאת בכך שההסדר הנוהג, לפיו מעיינת ההגנה בחומר הראיות במשרדי התביעה ומעתיקה ממנו את החלקים הרלוונטיים לגביה, אינו מתאים לתיקים רבי-היקף שכן עיון בחומר כה רב אינו יכול להתבצע תוך ימים ואף לא תוך מספר שבועות.

המדינה ערערה לביהמ"ש העליון וטענה, כי סעיפים 74-75 לחוק סדר הדין הפלילי אינם מחייבים את התביעה למסור לנאשם עותק מחומר החקירה, בין בתיקים גדולים ובין בתיקים קטנים, ולפיכך כל הוראה אחרת צריכה להיעשות מכוח חוק. במישור המעשי, נטען כי ברוב משרדי התביעה קיימת אפשרות לצילום החומר על ידי חברה חיצונית גם ללא צורך בנוכחות הסניגורים, וכי גם בתיק דנן הוצע למשיבים להעביר את החומר לסריקה ע"י חברה חיצונית על חשבונם, ומכאן שהקשיים עליהם הצביעה בית המשפט המחוזי בנוגע למימוש זכות העיון מקבלים מענה.

עוד הוסיפה המדינה, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס למשמעות הכלכלית של החלטתו, שהיא הלכה למעשה העברת הוצאות ההגנה לכתפיה של המדינה, הגם שהחלטה כזו עלולה לגרור אחריה מאות בקשות של נאשמים כי התביעה תעמיד לרשותם עותק של חומר החקירה על חשבונה.

לטענת המשיבים, התנאים במשרדי התביעה אינם מאפשרים עיון ומיון של החומר, ועלות סריקת או צילום החומר כולו עולה עד מאות אלפי שקלים שאינם מצויים בידם. עוד נטען, כי זכות העיון וההעתקה היא זכות מהותית, והשתת ההוצאות על ההגנה תביא לשלילתה.

בדיקת יכולתו הכלכלית של הנאשם לשאת בעלויות ההעתקה

השופט אליקים רובינשטיין קבע כי לשון סעיפים 74-75 לחוק סדר הדין הפלילי תומכת בעמדת המדינה, אך הסרת חסמים כלכליים וטכניים ע"י הטלת מימון העתקתו של חומר החקירה על התביעה, עשויה לתרום למימוש נרחב ואפקטיבי יותר של זכות העיון, ואף ישנן מדינות בהן זכות העיון כוללת בתוכה קבלת עותק של חומר החקירה.

נקבע כי למרות שלפי הסעיפים הנ"ל לא קיימת לנאשם זכות לקבל על חשבון המדינה עותק מחומר החקירה - לבית המשפט יש סמכות, על בסיס סעיפים 3 ו-19(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, להורות לתביעה לשאת בעלות ההעתקה של החומר במקרים חריגים ויוצאי דופן.

בית המשפט קבע כי בבואו להפעיל את הסמכות האמורה, עליו לבחון היטב הן את הצורך בהוצאות ההעתקה, את יכולתו הכלכלית של הנאשם לשאת בהן, ואת החלופות הקיימות במסגרת חוק הסנגוריה הציבורית. כמו כן, כאשר מדובר בשיקולים הקשורים ליעילות ההליך, עליו לבחון בנוסף את מידת התועלת ביחס לעלות. בקשה לסריקת חומר חקירה על חשבון התביעה תישקל רק כשבצדה הסבר מנומק מדוע אותם חלקים מהחומר שלא נסרקו נחוצים להגנה באופן המצדיק את הטלת ההוצאות על התביעה, ורק לאחר שתיבחן האפשרות לחלק את העלות בין הנאשמים או בין התביעה להגנה.

אשר למקרה הספציפי, נקבע כי יש לקבל את הערר הואיל ומדובר בסכום שהוא נמוך יחסית, קרי פחות מ-60,000 שקל. לאור האמור, יחולק הסכום באופן שווה בין המשיבים. הערר התקבל.

(בש"פ 1956/12)