חשש בארגוני זכויות אדם מכך שהדרישה המתוקנת לרישום מספר זהות, ח.פ או דרכון על כל כתב בי דין, תמנע מרבבות פלסטינים ומבקשי מקלט השוהים בישראל את זכות הגישה למערכת המשפט
תיקון טכני או שינוי של ממש עם השלכות חוקתיות? תיקון מס' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ב 2012, צפוי להיכנס לתוקף כבר ב-22 באוגוסט, חודש ימים לאחר שפורסם ברשומות ע"י שר המשפטים, יעקב נאמן.
התקנה מחייבת לציין על כתבי בית דין את מספר ה-ח.פ של חברה, מספר הזהות של תושב ישראל או מספר הדרכון של הנתין הזר, לפי העניין, בבואם לפתחו של בית המשפט. התקנה מוסיפה סעיף קטן (ה), לפיו "לא יתקבל כתב בי-דין לרישום אם לא צוין בראשו מספר זהותו של מגיש כתב בי הדין". כלומר, ללא ציון מספר הרישום לגבי חברה הרשומה בישראל, או מספר רישום אחר של תאגיד מהארץ או מחו"ל, או מספר ת"ז/דרכון עבור יחידים – בית המשפט יידחה את קבלת הכתב בי דין.
אומנם, התקנה לא תחול בהליכים מנהליים כגון בית דין גבוה לצדק, אך היא עדיין מעוררת שאלות קשות לגבי נגישותם למערכת המשפט של רבבות בני אדם הנמצאים בישראל ואינם מסוגלים לנפק מספר זהות או דרכון – ובהם רבבות מבקשי מקלט מאפריקה ואלפי שוהים פלסטיניים – עובדי יום ושב"חים.
ארגוני זכויות אדם התקוממו נגד התקנה החדשה מחשש לאפליה, ואף איימו בפנייה לבג"ץ אשר הגדיר בעבר את זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד במשפט הישראלי והבינלאומי ופסק, כי לכל אדם הנמצא בישראל, בלא הבדל דת או לאום וללא קשר לנסיבות הימצאותו בארץ, נתונה זכות ליזום הליך משפטי במדינה.
משרד המשפטים מסר בהתייחס לחששות אלו כי השינוי הוא טכני בלבד וכי התקנה אינה משנה את המצב החוקי הנוהג מאז שנת 1992, שמצריך רישום מספר זהות בטופס פתיחת הליך אזרחי, וכי היא מכוונת למי שמחזיק או זכאי להחזיק תעודת זהות או דרכון. עם זאת, הבטיחו במשרד לבדוק את ניסוח התקנה עד למועד כניסתה לתוקף.