התובעת נרשמה לשירות של אתר עיתון "גלובס", ולאחר כמה ימים חזרה בה וביקשה להפסיק את הדיוור, אך לא בדרך המקובלת באתר; ביהמ"ש פיצה אותה ב-3,500 שקל
קיבלתם הודעת פרסומת לדואר האלקטרוני שלכם. האם
מספיק ללחוץ על 'השב' כדי לבקש להסיר את שמכם מרשימת התפוצה? ביהמ"ש קבע כי
משנשלחה הודעת פרסומת מכתובת דוא"ל מסוימת, אין זה מופרך כי מקבלה יענה
באמצעות "השב", במיוחד אם לא צוין כי מדובר בכתובת שאינה מיועדת להחזר
הודעות.
התובעת טענה כי בעבר פנתה לאתר
"גלובס" על מנת לקבל נתונים שהתפרסמו בעיתון בשנה הקודמת. לטענתה, לאחר
שלא הצליחה לאתר את הנתונים במסגרת 'יום ניסיון' שניתן לה, ביקשה באמצעות
דוא"ל להפסיק לקבל את השירות וכן ביקשה להפסיק לקבל הודעות דוא"ל, אולם
למרות זאת, המשיכה לקבל מגלובס 15 הודעות פרסומת שונות. משכך, הגישה לביהמ"ש
לתביעות קטנות בת"א תביעה בה דרשה פיצוי של 17,000 שקל.
מטעם גלובס נטען כי התובעת פנתה לנציגת שירות
על מנת לקבל נתונים היסטוריים בקשר עם קרנות נאמנות, והוסבר לה כי לשם כך עליה
להיות מנויה של העיתון הדיגיטלי והיא הסכימה להצטרף למספר ימי ניסיון כמנויה של
העיתון הדיגיטלי. נטען, כי התובעת נרשמה לאתר באופן עצמאי, כאשר תהליך הרישום כולל
מילוי פרטים אישים ובמסך הרישום קיימת 'חלונית' אישור
קבלת עדכונים, הטבות ומידע שיווקי המסומנת ב–V, ומשלא הסירה התובעת את
הסימון - משמע כי הסכימה בעת שנרשמה לעיתון לקבל פרסומות. עוד נטען, כי באותו יום
שלחה התובעת דוא"ל בו ביקשה להפסיק את המנוי, אך לא ביקשה להסיר את כתובתה
מרשימת מקבלי הפרסומות ולכן המשיכה לקבלן.
גלובס טען כי בכל הודעת פרסומת קיימת אפשרות
הסרה במספר אופנים, אולם התובעת לא פעלה על פיהן ובמקום זאת שלחה דוא"ל עם
בקשה להפסיק את קבלת ההודעות לכתובת שאינה מקבלת הודעות, ולכן אין לה אלא להלין על
עצמה.
השופטת מי-טל אל-עד קרביס
קבעה כי אמנם מאחר ובעת הרישום התובעת לא הסירה את הסימון V המתייחס להסכמתה לקבל מידע
והטבות, הרי שיש לראותה כמי שהסכימה לקבלת הפרסומות, אולם מס' ימים לאחר מכן הביעה
התובעת את רוצנה המפורש להפסיק לקבל הודעות דוא"ל באמצעות לחיצה על כפתור
'השב'.
השופטת דחתה את טענת גלובס לפיה כתובת
הדוא"ל אליה הגיעה פנייתה של התובעת רק שולחת את הפרסומות ואיננה ערוכה לקלוט
דוא"ל הנשלח אליה ב"השב", ולכן היה על התובעת לשלוח את בקשתה לפי
אחת מהאפשרויות המפורטת בכל פרסומת.
נקבע, כי אין זה מופרך כי נמען המקבל הודעת
פרסומת מכתובת דוא"ל מסוימת, יענה עליה באמצעות "השב", מה גם שבאף
אחת מההודעות לא נכתב שאין להחזיר הודעות לכתובת זו. השופטת ציינה, כי על גלובס
למצוא פתרון טכני מתאים במקום להטיל את האחריות על הנמען.
עם זאת, לעניין הפיצוי התחשבה השופטת בכך
שגלובס לא התעלם מהוראות החוק שכן בכל הודעת פרסומת קיימות אפשרויות מגוונות להסרה
מרשימת התפוצה, ויש להניח כי אילו הייתה התובעת פונה באמצעות אחת מהן, אכן הייתה
מפסיקה לקבל את ההודעות. לפיכך נקבע כי בגין כל אחת משבע הודעות הפרסומת שקיבלה התובעת
לאחר שביקשה להפסיק זאת, ישלם גלובס פיצוי של 500 שקל, וסך הכל
3,500 שקל בצירוף הוצאות של 300 שקל.
