מפעל נירוסטה ביקש לפטר את מנהלו וזימנו לשימוע בשל "מצב החברה", בעוד שבפועל הוטחו בו טענות אישיות שלא נזכרו בזימון; העובד יפוצה ב-30 אלף שקל
אין לזלזל בהליך השימוע, בזימון לשימוע ובדברים הנאמרים במהלך השימוע – גם אם מדובר בפיטורי עובד במגזר הפרטי. כך עולה מפסק דין של ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע.
אריק קרן הועסק כמנהל המפעל של חברת מטליין, חברה לייצור מוצרי נירוסטה מקרית גת, החל מ-14.3.10 ועד לפיטוריו ב-25.1.11. קרן תבע את החברה בטענה שפיטרה אותו בסמוך לסיום שנת עבודה כדי להימנע תשלום פיצויי פיטורים, וכן בטענה לפגם בהליך השימוע שהוביל לפיטוריו.
בזימון לשימוע נמסר לתובע בכתב כי שוקלים לפטרו בשל מצבה הפיננסי הכללי של החברה, ואילו בהליך השימוע עצמו הוטחו בו טענות אישיות: אי עמידה ביעדי תוצאות פעילות, תלונות רבות מלקוחות בדבר איכות המוצרים, הבטחות לא מקוימות, אי עמידה בלוחות זמנים, ניהול בעייתי של צוות העובדים הגורם לירידה במוטיבציה ובתפוקה של העובדים ואי הקדשת הזמן הדרוש לעבודה במפעל.
לאור זאת קבע השופט צבי פרנקל, יחד עם נציג הציבור שמעון בינון, כי החברה תשלם לתובע סך כולל של 30 אלף שקל – 15 אלף בגין פגם בהליך הפיטורים, וכן פיצויי פיטורים בגובה משכורת אחת, 15 אלף שקל, למרות שעבד פחות משנה.
כך נימק את פסק הדין השופט פרנקל: "כאשר מעביד מציג לעובד (בזימון לשימוע, ר.פ) סיבה אחרת מהסיבה האמיתית, או מציג רק חלק מהסיבות, מדובר בפגם בהליך השימוע אשר יכול להביא אף לביטול הפיטורים. התנהגות כזאת מצדו של מעביד אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון של חובת תום הלב, השקיפות והגילוי הנאות, שהם חלק מיסודותיה של זכות השימוע הנתונה לעובד. על המעביד להגדיר כהלכתן את הטענות האמיתיות שבעטיין הוא מבקש לפטר את העובד.
"הסתרת הטענות האמיתיות או חלק מהן, לרבות אי הצגתן בצורה מפורשת בזימון לישיבת שימוע והפתעת העובד בהעלאתן בעת השימוע, או בהעלאת טענות שאינן מתיישבות עם הסיבות שהובאו לידיעת העובד במכתב הזימון לשימוע, יכולה להצביע על חריצת דין מוקדמת ופגיעה בזכות חוקתית של העובד. זכות זו היא זכות יסוד של העובד. נוסף לכך, יש להביא בחשבון לא רק את שאיפתו של המעביד לממש את כוחו הניהולי והקנייני, אלא גם את שאיפת העובד וזכותו שכבודו יישמר".
(ס"ע33009-09-11 )
