חדשות

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נכנס לתוקף ולראשונה מטיל בין היתר אחריות אישית על מנכ"ל לגבי זכויות עובדי קבלן שעובדים בעסק שבניהולו * ראיון עם עו"ד הלית כהן-רזניצקי, מנהלת המחלקה המשפטית "כל עובד" בחברת חשבים, על החוק החדש ומשמעויותיו

בלי הרבה הד תקשורתי, נכנס לתוקפו בחודש שעבר "החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה", שמטרתו להגביר ולייעל את אכיפת דיני העבודה באמצעות סנקציות חריפות ומהירות. לא עוד גרירת רגליים ומשיכת זמן בבתי משפט – מעביד שהפר זכות חקוקה של עובד, ייקנס.

פרט למהירות ולקיצור ההליכים, לחוק יש יתרונות ברורים נוספים: אפשרות הליך בדיקה מנהלית ללא "כתם פלילי"; רמת הוכחה קלה יותר מההליך הפלילי; אחריות פלילית ואזרחית למזמין השירות

ומיסוד מקצוע "בודקי שכר" (ראו בהמשך). בפועל, מספיק שהפקח של משרד התמ"ת יטען כי נעברה עבירה לכאורה כדי לפתוח בצעדי עונשין.

שינוי משמעותי נוסף הנובע מהחוק נוגע לזכויות עובדי הקבלן. המשק הישראלי פיתח בעשור האחרון שיטת העסקה שנוחה מאוד למעבידים – העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם, כך שלא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין עובד הקבלן לבין הפירמה בה הוא מועסק. לא אחת עצמו מנהלי הפירמה עיניים אל מול קיפוח זכויות עובדי הקבלן, וטענו כי הדבר אינו באחריותם.

עובדת ניקיון שניקתה במשך שנים את לשכות המנהלים ולא זכתה לתשלום שעות נוספות, לדוגמא, לא יכלה לבוא בדברים עם החברה בה היא עובדת בפועל, דבר שגרם לא אחת לניצול של עובדים חלשים שאינם מודעים לזכויותיהם או שאין להם את הכח לעמוד עליהן. החוק החדש מסיר את המסך ומטיל אישית על מנכ"ל החברה שמעסיקה עובדי קבלן, אחריות ישירה לדאוג ולוודא שכל העובדים בצל קורתו זוכים לזכויות המגיעות להם על פי חוק. סנקציות כספיות יוטלו על מנכ"ל שימעל בתפקידו, ללא אפשרות לגלגל זאת על החברה ואף ללא אפשרות לבטח עצמו מפני הסנקציות האלו.

עם כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, נפגשנו עם מנהלת המחלקה המשפטית "כל עובד" בחברת "חשבים", עו"ד הלית כהן-רזניצקי, לשיחה על החוק החדש ועל משמעותו.

"כל עובד" הינו מאגר מידע אינטרנטי המכיל מידע מצטבר של 25 שנים מתחום העבודה והשכר. המחלקה המשפטית של "כל עובד" מעסיקה צוות עורכי דין המתמחים בדיני עבודה, ועונים לכ-120 אלף פניות טלפוניות בשנה בתחומי העבודה והשכר. בנוסף נהנים המנויים ממבזקים שבועיים המכילים את המידע העדכני ביותר.

האם החוק החדש מעניק זכויות נוספות כלשהן לעובד, או רק מגביר את אכיפת הדינים הקיימים?

כהן-רזניצקי: "החוק החדש לא מקנה זכויות חדשות לעובדים, אלא מגביר את האכיפה של חקיקת העבודה הקיימת. החוק חל על כל העובדים במשק הישראלי, לרבות עובדים זרים, ופועל למעשה בשלושה מישורים מרכזיים:

א.   מנגנון בעל אופי מנהלי של התראות מינהליות ועיצומים כספיים בגין הפרת הוראות חקיקה ספציפיות.

ב.   הטלת אחריות אזרחית ופלילית על מזמין שירות בענפים ספציפיים – שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה (ענפים בהם השכר נמוך במיוחד).

ג.    הטלת אחריות על מנכ"ל תאגיד במישור המינהלי בגין הפרת פיקוח והטלת אחריות על מנכ"ל של מזמין שירות במישור הפלילי בגין הפרת זכויות קבלן השירותים".

האם האכיפה לפי החוק החדש כרוכה ברישום פלילי למעסיק שעבר על החוק?

"האכיפה לפי החוק החדש פועלת גם במישור האזרחי וגם במישור הפלילי. פרטי מעסיק שהוטל עליו עיצום כספי יפורסמו באתר משרד התמ"ת".

מהן דרגות האכיפה השונות ומהו הקנס לכל דרגה ודרגה?

"החוק יצר שלוש דרגות של חומרה לעניין הטלת עיצום כספי על מעביד, על יחיד המעסיק עובדים שלא לצורך עסק או משלח יד ועל מנכ"ל:

"הדרגה הנמוכה ביותר קובעת קנס של 5,000 שקל על המעביד, 2,500 שקל על יחיד המעסיק עובדים ו-1,250 שקל על מנכ"ל המעביד. דרגה זו תחול על עבירות כגון פרסום מודעת דרושים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, או הפרת החובה לתת לעובדים הפסקות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

"בדרגת הביניים, הקנסות עולים ל-20 אלף שקל למעביד, 10,000 שקל ליחיד המעסיק עובדים ו-5,000 שקל קנס למנכ"ל המעביד. דרגה זו תחול למשל בגין הפרת החובה למסור תלוש שכר לעובד, או הפרת החובה למסור לעובד הודעה על תנאי העבודה או על שינוי בהם.

"בדרגה העליונה מוטל קנס בגובה 35 אלף שקל על המעביד, 17,500 שקל על יחיד ו-7,750 שקל על מנכ"ל המעביד. מדובר בעבירות חמורות על דיני העבודה, כגון העסקה בשעות נוספות בניגוד לחוק, הפרת החובה לתשלום שכר מינימום או הפרת החובה להפקיד לפנסיה. יש לשים לב שחובת ההפקדה לפנסיה היא חדשה ומיושמת בהדרגה, ומעביד שלא יעקוב וימלא את תנאי החוק צפוי לסנקציה כספית משמעותית ביותר".

יתכנו מקרים רבים של מחלוקת - מהו נטל ההוכחה הנדרש כדי להפעיל את הסנקציות כנגד המעבידים?

"כידוע, בהליך פלילי במסגרת החוק נטל ההוכחה הוא כבד – למעלה מספק סביר. לעומת זאת, בהליך המנהלי, התראות ועיצומים כספיים, נטל ההוכחה הוא אזרחי ודי ב-51% כדי להפעיל את סנקציות האכיפה שבחוק".

האם עובד יכול לדווח בעצמו על קיפוח מצד מעסיקו ולהוביל לפתיחת הליך אכיפה רשמי? למי עליו לפנות?

"אכיפה במסגרת החוק יכולה להיות גם אכיפה יזומה וגם אכיפה כתוצאה מתלונה. על פי משרד התמ"ת, במקרה של אכיפה יזומה הבדיקה תבוצע עד שלושה חודשים אחורנית. לעומת זאת, במקרה של תלונה האכיפה יכולה להיות בגין תקופה ארוכה יותר, בהתאם לחומרת העבירה ולתקופת ההתיישנות. עובדים שיגישו תלונה לאגף האכיפה במשרד התמ"ת על הפרת זכויותיהם ותלונתם תמצא מוצדקת, יוכלו לגרום להטלת עיצום כספי על מעסיקם. הדבר מעניק כח של ממש בידי העובדים, וללא צורך לפנות לערכאות בית המשפט".

כיצד, אם בכלל, משתלבים כאן ארגוני עובדים וועדי עובדים?

"מעבר למעורבות שהייתה בדיונים שקדמו לחקיקת החוק, ארגוני העובדים עשויים להשתלב בתהליכים שהחוק מניע בהיבטים שונים. בין היתר, שר התמ"ת, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם ארגון העובדים וארגוני מעבידים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבגינם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק. בנוסף, ארגוני העובדים יכולים להיות מעורבים בתהליך הטלת אחריות ישירה על מזמין שירות כלפי עובד קבלן, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, בענפי השמירה והאבטחה, הניקיון וההסעדה".

מהו "בודק שכר מוסמך", ומדוע יש בו צורך?

"החוק החדש מאפשר למשרד התמ"ת להסמיך "בודקי שכר", שיועסקו ע"י המעסיקים כמומחים לבקרה על זכויות עובדים ויהיו אחראים מטעם המעסיקים לוודא העסקה כחוק על פי מסמכים ועל פי בדיקות בשטח. החוק אינו מחייב להעסיק "בודק שכר", אבל אישור הבודק יכול לשמש הגנה למזמין השירות, המעסיק, מפני אחריות להפרות של זכויות עובדי קבלן אצלו".

האם לדעתך החוק אפקטיבי, ומה חסר בחוק כדי לשפר אותו?

"מוקדם לדעת עד כמה החוק יהיה אפקטיבי. מחד, בעקבות כניסת החוק לתוקף אמורות להתווסף בשנתיים הקרובות 120 משרות לתגבור הפיקוח על חוקי העבודה, מתוכם כבר גויסו 40 פקחים. מאידך, אחרי כניסתו לתוקף של חוק הגנת השכר ביולי 2010 (חוק שבוטל במסגרת החוק להגברת האכיפה), לא חזינו בפרץ התראות ועיצומים בגין הפרת החוק. נצטרך לבחון את הדברים בעוד שנה".