אולי גם אתם? אדם שקיבל דוא"ל ובו הצעה חינמית והזמנה לקבלת ייעוץ ללא תשלום, הגיש תביעה בטענה כי מדובר בפרסומת שהתקבלה בניגוד לרצונו ויפוצה ב-1,440 ש'
התובע קיבל בשנת 2011 הודעת דוא"ל שכותרתה: 'בשיחת טלפון אחת תדעו אם מגיע לכם כסף מהמדינה או מגופים אחרים', כאשר בשם השולח הופיע 'מימוש זכויות', ותוכנה של ההודעה הינו הצעה לבדיקת זכויות עקב פציעה או מחלה, כאשר נכתב כי השירות אינו כרוך בתשלום וללא התחייבות להשתמש בשירותי חברה זו או אחרת.
התובע שלח דוא"ל למנהל חברת אימייליון ששלחה את הדוא"ל והתריע כי הוא שוקל הגשת תביעה, אולם מנהל החברה טען כי מנקודת ראותו לא מדובר בדיוור אסור, ומאוחר יותר הודיע כי חסם את כתובת הדוא"ל של התובע, אולם חסימה זו לוקחת עד שלושה ימים.
חמישה ימים לאחר מכן, קיבל התובע דוא"ל נוסף מחברת אימיילון, שכותרתה – 'הסרת שיער 1+1 ייעוץ ללא תשלום + הטבה', ותוכן ההודעה הינו מבצע של המרכזים לרפואה אסתטית "נאטורפיל" להסרת שיער בלייזר, כולל אפשרות ללחוץ על קישור לקבלת ייעוץ והטבה ללא תשלום וללא התחייבות.
לאחר קבלת הודעת הדוא"ל השנייה, הגיש התובע לבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא תביעה ע"ס 2,000 שקל בטענה כי מדובר בפרסומת אסורה על פי החוק.
חברת אימייליון טענה כי היא שולחת את ההודעות עבור אחרים, וכי לא מדובר כלל בפרסומת שכן במקרה הראשון מדובר בהצעה חינמית שמטרתה לאפשר לאנשים לקבל כסף ולא לגרום להם להוציא כסף, ואין שם חברה המוזכר בה, וגם במקרה השני לא מוזכר שם של חברה ומי שבוחר למלא פרטים מקבל הצעות ממספר מכוני שיער.
הרשם הבכיר צוריאל לרנר קבע כי דין התביעה להתקבל. ראשית, נקבע כי החוק מחריג מהגדרת 'מפרסם' מי שביצע בעבור אחר פעולת שיגור של דבר פרסומת לפי רישיון, ואילו החברה לא הוכיחה כי יש בידיה רישיון מסוג זה.
כמו כן, נדחתה טענת החברה כי ההודעות אינן מהוות פרסומת. לגבי ההודעה הראשונה נקבע, כי חברות העוסקות במימוש זכויות של אנשים מסיבות רפואיות אינן עושות כן בחינם, וגם עידוד לרכישת שירות (בדרך של תשלום עמלה או אחוזים) עונה על הגדרת "דבר פרסומת". עוד נקבע כי הגדרת "מפרסם" כוללת גם את "מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו", ולכן ההודעה מהווה פרסום גם אם לא כללה את שם החברה.
כן נקבע, כי גם את ההודעה השנייה יש לסווג כדבר פרסומת, שכן ברור שמדובר במסר שמטרתו לעודד לקוחות להוציא כסף ולרכוש שירות. לפיכך נקבע, כי החברה שלחה הודעות פרסומת בניגוד לאיסור הקבוע בחוק, ועליה לשלם לתובע פיצוי של 360 שקל עבור ההודעה הראשונה ו-720 שקל עבור ההודעה השנייה, כך שכולל הוצאות משפט, יקבל התובע 1,440 שקל.
