תלמידת תיכון מבית שמש שנסעה באוטובוס של חברת סופרבוס התבקשה ע"י הנהג לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס כדי לאפשר לשני גברים חרדים לשבת בקדמתו
תלמידת תיכון מבית שמש טענה שבעת שנסעה בחזרה מבית הספר ביחד עם שתיים מחברותיה בקו אוטובוס שמפעילה סופרבוס, פנה אליהן נהג האוטובוס וביקש מהן לעבור לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס, על מנת לאפשר לשני גברים בעלי חזות חרדית שעמדו לידן לשבת בקדמתו. התלמידה וחברותיה עברו לחלקו האחורי של האוטובוס, למרות שלא נמצאו שם מקומות ישיבה פנויים, והן המשיכו לעמוד עד לסיום הנסיעה.
התלמידה טענה, כי דבריו של הנהג גרמו לה לתחושת עלבון וכעס על כך שבשל מינה עליה לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, ובעדותה בבית המשפט הסבירה כי עברה לחלק האחורי משום שחששה כי הנהג יזרוק אותה מהאוטובוס, למרות שהנהג לא איים עליה שיעשה כן.
מלבד התלמידה, העידו אימהּ, אשר ציינה כי התלמידה חזרה הביתה נסערת וסיפרה את שקרה, וכן אחת מחברותיה שנסעה עמה. החברה ציינה כי נראה לה ששני הגברים החרדים שוחחו עם הנהג לפני שזה פנה אליהן, אך לא הייתה בטוחה בכך.
מטעם חברת סופרבוס נטען כי קו האוטובוס המדובר איננו "אוטובוס למהדרין", וכי הנהג מעולם לא פנה אל התלמידה ולא הורה לה לעבור מקום, כאשר לטענת החברה התלמידה בחרה לשנות את מקומה על דעתה, כנראה על פי ייעוץ משפטי שקיבלה, וזאת למטרת בצע כסף.
נהג האוטובוס העיד כי אמנם בעבר קרה לא אחת כי נוסעים חרדים התלוננו על כך שנשים יושבות בחלקו הקדמי של האוטובוס, אולם טען כי במקרים כאלו השיב לפונים כי זו אינה הבעיה שלו וכי לא אכפת לא היכן ישב כל נוסע. לגבי המקרה הנדון, טען הנהג כי אינו זוכר את התלמידה וחברותיה, וכי לא ייתכן שביקש מהן לעבור לאחורי האוטובוס ויתכן כי הגברים החרדים אמרו להן לעשות כן.
השופט דוד גדעוני קבע, כי במחלוקת העובדתית באשר למה שהתרחש באוטובוס, הוא מעדיף את גרסתה של התלמידה על פני זו של סופרבוס. עדותה של התלמידה, פסק השופט, הייתה מהימנה , וניכר כי בעדותה בבית השפט, למרות מבוכתה, היא ניסתה להציג את הדברים בכנות כהווייתם, ללא הגזמה או הפרזה, וכי התרשם כי היא אכן חשה עלבון צורב נוכח בקשת הנהג כי תעבור לאחורי האוטובוס בשל מינה, וחששה שאם לא תפעל כך תורד מן האוטובוס.
השופט דחה את טענת סופרבוס לפיה ניתן היה לצפות מהתלמידה וחברותיה שהכירו את נוסח המדבקה המודבקת באוטובוס בה מצוינת זכותו של כל נוסע לשבת היכן שירצה, כי יסרבו להישמע לדברי הנהג ולעבור לחלק האחורי של האוטובוס. נקבע כי הסיטואציה אליה נקלעו התלמידה וחברותיה היא סיטואציה קשה, וודאי לנערות צעירות, וכי הן ראו בנהג כגורם האחראי במקום, ולכן משביקש מהן לעבור מקום, נשמעו לדבריו, ואין לזקוף זאת לחובתן.
לפיכך נקבע כי מדובר בהפליה חמורה העומדת בניגוד להוראות חוק איסור הפליה במקומות ציבוריים, וכי יש להטיל את האחריות הן על הנהג עצמו והן על סופרבוס, מכח אחריותה השילוחית למעשיו.
באשר לפיצוי, נקבע כי בהתחשב מחד בחומרת האירוע והפגיעה בכבוד התלמידה, ומאידך בעובדה כי מדובר באירוע חד פעמי ולא במדיניות של סופרבוס, יש לפסוק לזכות התלמידה פיצוי של 12,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
(ת"ק 2917-10-11)
