ביהמ"ש: "את הדרישה בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים יש לפרש באופן המאזן בין זכותו של בעל מקום ציבורי לנהל את עסקו לבין זכות המבקרים שלא להיחשף לעישון"
בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד קניון התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, בטענה כי הוא מפר את הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים. נקבע כי ננקטו פעולות למניעת עישון ובכלל זה הוצבו שלטים האוסרים על העישון ולא הוצבו מאפרות בשטחו.
המבקש הגיש נגד מחזיקות ומנהלות קניון התחנה המרכזית החדשה תביעה לפיצוי על סך 1,000 שקל, וכן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
לטענת המבקש, המשיבות לא מנעו עישון בתחום התחנה ובכך חשפו את המבקרים בתחנה לרעלי הסיגריות. המבקש פנה אל המשיבות ודרש מהן לנקוט בצעדים שפורטו במכתבו בתוך 10 ימים, שאם לא כן ינקוט בצעדים משפטיים לרבות הגשת תביעה ייצוגית. המשיבות השיבו למכתבו של המבקש, והודיעו לו כי הן פועלות בתקיפות ובנחישות לאכיפת החוק למניעת העישון בתחנה במגבלות שהחוק מתווה. עוד הוסיפו, כי סמכויות האכיפה מוקנות לעיריית תל אביב והמשטרה, והן פועלות לרתום גופים אלה למניעת העישון בתחנה ובנוסף פירטו את הפעולות בהן הן נוקטות למניעת העישון בתחנה.
המבקש לא הסתפק בתשובת המשיבות ומכאן תביעתו, בה הוא טען להפרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, המהווה הפרת חובה חקוקה, רשלנות ושותפות וסיוע לעוולת התקיפה.
בית המשפט קבע, מפי השופט מגן אלטוביה, כי החוק מחייב את המחזיק במקום ציבורי לפעול למניעת עישון, ובין היתר עליו לקבוע שלטים המורים על איסור העישון, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עישון במקום הציבורי שבהחזקתו, ולא להציב מאפרה במקום הציבורי שבהחזקתו. ממכלול הראיות עלה, שהמשיבות אכן נקטו בפעולות למניעת עישון, ובכלל זה קבעו שלטים האוסרים על העישון.
ביהמ"ש דן בשאלה האם הקעריות הקטנות שמעל לפחי האשפה יכולות להיחשב מאפרות, והחליט שאין ללכת בדרך פרשנית הבוחנת את ייעודו של הכלי, שכן בדרך זו גם תחתית של עציץ תוכל להיחשב כמאפרה.
לעניין חובת המשיבות לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות, העיד יו"ר הדירקטוריון של קניון התחנה המרכזית, כי הנחו את קציני הביטחון, המאבטחים והעובדים בתחנה לפנות למעשנים ולבקש מהם לחדול מעישון בשטח התחנה, ועדותו לא נסתרה. כמו כן, המבקש לא הצביע על תקן של מספר המאבטחים שיש להציב לפיקוח על מניעת העישון ואין להניח שבקביעה "לעשות כל שניתן למניעת עבירות" גלומה כוונה של המחוקק להציב בכל זמן ובכל פינה בתחנה מאבטח שיפקח וימנע עישון. את הדרישה האמורה יש לפרש באופן המאזן בין זכותו של בעל מקום ציבורי לנהל את עסקו לבין זכותם של המבקרים במקום הציבורי שלא להיות חשופים לעישון.
לפיכך נקבע, כי המשיבות לא הפרו את הוראות החוק למניעת עישון והמערער לא הוכיח ולו לכאורה עילת תביעה נגדן, והבקשה נדחתה.
