לפי הצעת החוק שאושרה בוועדת הכלכלה, צרכן שחויב חיוב עודף אך לא קיבל את כספו בחזרה לפי החוק, יוכל לתבוע פיצוי עונשי של עד 10,000 שקל
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול (ג') לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין והיו"ר שאמה-הכהן, המסדירה את נושא החזרי החיובים בעסקאות מתמשכות. הצעת החוק נועדה להתמודד עם מצב שבו הלקוח משלם בהוראת קבע מחשבון הבנק או בכרטיס האשראי שלו עבור שירות (עסקה מתמשכת), כאשר הוא מחויב בחיוב יתר שגוי. לדברי מקלב, חיוב עודף משמעותו הכנסת היד לכיסו של הצרכן, והצעת החוק נועדה לטפל בתופעות הללו.
הצעת החוק ההתחלתית כללה סעיף לפיו צרכן שחויב בחיוב עודף 3 פעמים בתקופה של שנה וחצי יזכה לפיצוי בסך 1,000 שקל. היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן התנגדה להצעה שנדונה במסגרת הכנת החוק לקריאה ראשונה. היא הציעה במקום זאת כי צרכן שחויב חיוב עודף אך לא קיבל את כספו בחזרה לפי החוק, יוכל לתבוע פיצוי עונשי של עד 10,000 שקל. חברי הכנסת החליטו לאמץ את ההצעה ואישרו גם את הצעת היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן, לפיה הצרכן שיפנה לחברה בעקבות חיוב עודף יהיה זכאי, בנוסף להחזר החיוב, גם לפיצוי בסך 24 שקל. עם זאת, חברי הוועדה הבהירו כי אם החברה תגלה את הטעות ותחזיר את הכסף מיוזמתה ללקוח, הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הנוסף.
עוד אישרה הוועדה כי החברה תהיה מחויבת לברר את טענות הצרכן תוך 10 ימי עסקים מיום הפנייה, ובמידה שטענתו נמצאה מוצדקת - להשיב לו את כספו, בתוספת ריבית והצמדה, תוך 4 ימי עסקים. חיוב עודף של יותר מ-50 שקל יוחזר לחשבון הלקוח, וחיוב נמוך מכך יועבר כזיכוי בחשבון החודשי הבא של הצרכן, במידה והחשבון מחויב לא יותר מ-30 ימים לאחר תום ימי הבירור. כמו כן נקבע, כי בתוך 21 ימי עסקים מיום הפנייה ישלח העוסק לצרכן תשובה בכתב, על מנת להודיע לו על תוצאות הפנייה. ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר והיא תחול על פניות שיוגשו מאותו יום ואילך.
חיובים מופרזים – אחת התלונות הנפוצות ביותר
נציג ארגון אמון הציבור, רונן רגב-כביר, אמר כי נושא החיובים העודפים הוא אחד הנושאים הבולטים ביותר בתלונות צרכנים. לדבריו, לחלק מהחברות פשוט לא משתלם להקפיד על חיוב נכון. נציגי חברות התקשורת שהשתתפו בדיון טענו מנגד שלא מדובר ב"שיטת מצליח" והזהירו מפגיעה בצרכנים, שכיום מקבלים החזרים לפנים משורת הדין ולפעמים עוד בטרם הבדיקה. ח"כ לוין אמר על כך כי כוונת החוק לגרום לחברות להשקיע יותר בבדיקה ובקרת החשבונות, ובמניעת חיובים עודפים.
שאמה-הכהן אמר לאחר הדיון כי "ההצעה שמה סוף ל'שיטת מצליח' של גביית יתר מלקוחות בעסקאות מתמשכות, תוך קביעת סנקציה של פיצוי עונשי עד 10,000 שקל על חברה שטרטר את הלקוח ותתחמק ממתן תשובה מנומקת בכתב או החזר כספי. ההצעה קובעת גם באופן תקדימי הדדיות בין החברה ללקוח, כך שכמו שלקוח נדרש לשלם דמי טיפול על הליכי גבייה חריגים – כך גם חברה תשלם ללקוח דמי טיפול של 24 שקל בגין גביית יתר".
