שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בית המשפט העליון מבצע אבחנה: מהו "משק עזר" ומהי "נחלה"

חדשות

בית המשפט העליון מבצע אבחנה: מהו "משק עזר" ומהי "נחלה"
בית המשפט העליון מבצע אבחנה: מהו "משק עזר" ומהי "נחלה"
03/07/2012, רון פז

מאחר וחוזה החכירה המקורי כלל את שני המונחים – גם משק עזר וגם נחלה – נדרש ביהמ"ש לקבוע אמות מידה של גודל ושימוש כדי להכריע בסוגיה

בני זוג חברי מושב חכרו את משקם מקק"ל. כשפקע חוזה החכירה, פנו בני הזוג למינהל כדי לממש את הזכות להאריך את חוזה החכירה לתקופה נוספת של 49 שנה והמינהל הסכים להארכת חוזה החכירה - אך על פי תנאי חוזה של נכס המסווג כ"משק עזר", ואילו הם עמדו על חידוש החוזה על פי נהלי המינהל בנוגע ל"נחלה".

בני הזוג עתרו לבית המשפט המחוזי למתן צו המצהיר כי על קק"ל והמינהל לחדש עימם את חוזה החכירה המקורי למשך 49 שנים בהתאם לחוזה חכירה ל"נחלה בודדה".

בית המשפט המחוזי עמד על ההבדלים בין קרקעות המסווגות כ"נחלות" לבין אלו המסווגות כ"משקי עזר" וקבע שיש לסווג את החלקה כנחלה, זאת בשקלול מטרת החכירה המתיישבת עם נוסח חוזה החכירה, בשילוב העובדה שהחלקה שימשה לחקלאות במהותה ועם גובה דמי החכירה ששולמו.

בערעור לעליון נטען, כי בית המשפט המחוזי שסיווג את החלקה כ"נחלה" על פי העקרונות הנזכרים בפסיקה - שגה, שכן הוא התעלם ממבחן גודל החלקה, כאשר שטח החלקה שעומד על 4.7 דונם אינו בגודל התואם את הגודל המקובל לנחלה באזור המרכז, שעומד על כ-30 דונם. בנוסף, המערערים השיגו על פרשנות בית המשפט של חוזה החכירה לפיה החלקה נועדה למטרה חקלאית בעיקרה, כשלשיטתן, לשון החוזה מבהירה שהחכירה נועדה ל"סידור משק עזר חקלאי".

לטענת בני הזוג, גודל החלקה הולם שטח של "נחלה בודדת", כשלשיטתם עפ"י החלטת מועצה מס' 8 יש אפשרות להחכיר קרקע חקלאית בדרך של נחלה גם למטרת "השלמת נחלה בודדת קיימת של מתיישב", והדבר מעיד שנחלה בודדת היא קטנה יותר מהגודל הסטנדרטי הקבוע לנחלה, ולכן יש להשלימה - וכך יש להתייחס לחלקה האמורה.

4.7 דונם – מתאים למשק עזר ולא לנחלה

בית המשפט העליון קבע, מפי השופט ניל הנדל, כי ממכלול הראיות עלה שבמקרה זה לא ניתן להכריע במחלוקת באמצעות שימוש במילה או במונח מסוים בחוזה החכירה המקורי, שכן שני המונחים - נחלה ומשק עזר - מופיעים בו. בעוד שהוא נוטה יותר לכיוון המסקנה שהחכירה הייתה מבחינה מהותית למטרת משק עזר, לא ניתן להכריע בדבר סיווג החלקה רק בהסתמך עליו היות שהוא לא היה ער לסיווג זה באותו המועד. משכך, מוטב שההכרעה לגבי סיווג החלקה תיערך על בסיס סממנים אובייקטיבים או מאוחרים יותר המעידים על ייעודה.

בית המשפט ציין, כי סממן מרכזי הוא גודל החלקה, כשבמקרה שלפנינו גודל החלקה שהוחכר לבני הזוג, שעומד על 4.7 דונם, מוביל למסקנה כי ייעוד החלקה להוות משק עזר, שכן באזור המרכז תקן גודל נחלה מקובל הינו 30 דונם בעוד ששטח של משק עזר תוכנן בגודל של 3-6 דונם.

נקבע, כי טענת המשיבים להיות החלקה חלקה בודדת לא הוכחה כדבעי, כאשר המשיבים לא טענו או הביאו ראיות שמוכיחות כי החלקה הייתה אמורה, בשלב כלשהו, לקבל השלמה שתהפוך אותה לנחלה בגודל מלא.

זאת ועוד, בניגוד לקביעת בית משפט המחוזי כי השימוש החקלאי בחלקה והעובדה שניטעו בה עצי פרי רבים מצביעים על היותה נחלה – הרי עפ"י הראיות, השימוש שעשו המשיבים בחלקה תואם דווקא את הייעוד של משק העזר, שכן בני הזוג ניהלו בפועל את החלקה במתכונת התואמת משק עזר: הם בנו עליה בית מגורים אחד, מבנה עזר אחד (מחסן) וביתרת השטח עסקו, לפחות בתחילת תקופת החכירה, בחקלאות זעירה.

(ע"א 6483/10).

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150