שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נטל המזונות בעקבות ועדת שיפמן

חדשות

נטל המזונות בעקבות ועדת שיפמן
נטל המזונות בעקבות ועדת שיפמן
02/07/2012, עו"ד מאיה הר ציון-אטיאס

מערכת המשפט עוברת בהדרגתיות מהטלת חובת המזונות המלאה על האב לחלוקה שוויונית בהתאם להכנסה

עובדה ידועה היא שבהתאם לדין האישי היהודי, חובת המזונות מוטלת על האב. כל אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 18, ללא כל קשר בין רמת הכנסתו של הגבר לבין צרכיהם הבסיסיים של הילדים.

בתי המשפט נוהגים לחלק את הקטינים לשלוש קבוצות גיל שונות: עד גיל 6 - הילדים מכונים "קטני קטינים", ונטל מזונותיהם מונח באופן מלא ואבסולוטי על האב; מגיל 6 ועד גיל 15 - יהיו זכאים למלוא מזונותיהם ההכרחיים מאביהם, בעוד מזונות מדין צדקה (מזונות בעבור חוגים, הוצאות לימוד וכיוצ"ב) משני הוריהם יחד; מגיל 15 ועד גיל 18 - כל נטל המזונות יוטל על שני ההורים באופן שוויוני כאחוז מסוים מהכנסתו של כל אחד מהם. אשר למזונות מגיל 18 ובמהלך השירות הצבאי, בתי משפט נוהגים להעמידם על שליש מגובה המזונות שנקבעו עד לתום שירותו הצבאי הסדיר של הילד.

חשוב להבין כי קביעת המזונות נחקקה בעבר הרחוק ובעידן בו היה נהוג כי האב הוא העובד והמפרנס בעוד האם מתפקדת כעקרת בית ומגדלת את הילדים. כידוע הזמנים השתנו, ורבות מהאמהות בימינו לא רק שעובדות ומפרנסות, אלא בחלקן אף משתכרות יותר מהאבות. אבות רבים, עקב סכום המזונות המושת עליהם, אינם מסוגלים לשמור על רמת חיים נאותה.

אי לכך, בעשור האחרון נשמעים קולות אשר קוראים לבטל את החוק הארכאי שמטיל על האב לבדו את חובת מזונות ילדיו הקטינים. בשנת 2006 הוקמה ועדת שיפמן, שתפקידה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות בישראל. באחד הראיונות עימו ציין פרופ' שיפמן שנקודת המוצא היא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית.

לדבריו, הוועדה ממליצה על נוסחה לקביעת סכום המזונות המתבססת על ימי הורות והכנסות ההורים לצד פרמטרים נוספים. המטרה העיקרית היא להמעיט את שיקול דעת בית המשפט אלא למקרים חריגים. הגם שוועדת שיפמן טרם הגישה את המלצותיה, בשנים האחרונות ניתן למצוא ניצני שינוי בפסיקת בית המשפט העליון, ובעקבותיו אף בפסיקותיהם של בתי המשפט לענייני משפחה.

לאחרונה, ביום 18.4.2012, ניתנה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד החלטה בבקשה למזונות זמניים ובה חויבה האם, אשר משתכרת יותר מן האב, במלוא הוצאות הקטינים מדין צדקה, ובכך פטרה את האב מהם. האם תבעה בשם ילדיה מזונות על סך 7,000 שקל, כאשר משכורת האב הינה 6,800 שקל לחודש ואילו האם משתכרת 8,250 שקל לחודש.

השופטת שרית גולן העמידה את סכום המזונות הזמני על 4,000 שקל, ובנוסף פסקה כי אין סיבה שהאם המשתכרת יותר מהאב לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים.

ביום 1.4.2012 ניתן פסק דין מקדמי ע"י השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ובו חייבה אימו של קטין לשלם לידי אביו, אשר הקטין היה במשמורתו, מזונות בסך 1,200 שקל לחודש. בפסק דין מנומק קובעת השופטת כי ערך השוויון הוכר כעיקרון על במערכת המשפט הישראלית, ובעשור האחרון ניכר בפסקי הדין של בית המשפט העליון רצון לקיים צדק ושוויון עד כדי יצירת מימד נוסף בדיני משפחה, הקרוי "דיני המשפחה האזרחיים".

 

המחברת הינה עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, ירושה וצוואות.

 

המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת או אי נקיטת אי אילו הליכים.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150