חדשות

הורה למדינה להפעיל תוך 30 יום נוהל שיחייב מסירת הודעה מוקדמת בטרם ההתפטרות; נקבע כי החלטה זו אינה מהווה פגיעה מהותית באיזון שנערך בבג"צ קו לעובד

בג"צ הטיל על המדינה להשלים בתוך 30 יום נוהל שיחייב עובדים זרים בתחום הסיעוד למסור הודעה מראש לפני התפטרותם. נקבע, כי הדבר נדרש על מנת להגן על המטופלים הסיעודיים העלולים להיתקל במצוקה עקב נטישה פתאומית של העובדים, וכי הדבר אינו מהווה פגיעה מהותית בהחלטת בג"צ בעניין "קו לעובד", שביטלה את הסדר הכבילה בין עובדים למעסיקים.

בבג"צ 4542/02 קו לעובד נ' ממשלת ישראל, דן בית המשפט העליון ב"הסדר הכבילה" שהיה נהוג כלפי עובדים זרים בתחומים מסוימים אשר ביטויו בהתניית רישיון הישיבה שניתן בידי העובד הזר המגיע לישראל בעבודה למען מעסיק ספציפי. באותה עתירה ביטל בג"צ את הסדר הכבילה, וקבע כי הוא פוגע בזכויות היסוד של העובדים פגיעה שאינה מידתית וכי שר הפנים אינו רשאי להתנות את רישיון הישיבה שניתן בידי עובדים זרים בעבודה למען מעסיק ספציפי.

העותרים בעתירה דנן, ארגונים למען נכים, העלו סוגייה מנוגדת הנוגעת ספציפית לתחום הסיעוד, מתוך נקודת מבטם של ה"מעבידים" בתחום זה – קשישים ובעלי מוגבלויות הזקוקים לטיפול סיעודי, הנאלצים פעמים רבות להתמודד עם נטישה פתאומית של מטפליהם – העובדים הזרים, באופן הפוגע בהם.

בעקבות פסק הדין בעתירת קו לעובד הנ"ל, הוצא נוהל "לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד", אשר נועד להסדיר את העסקת העובדים והבאתם לארץ. במסגרת ההליכים בעתירה דנן, ניתן צו על תנאי שהורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטלו הוראות נוהל לשכות פרטיות הנוגעות לעניין, באופן שלא יאפשר לעובד סיעוד לנטוש מטופל, ומדוע לא ייקבע תחתן נוהל שמציע פתרון למטופל תוך זמן סביר בטרם עזיבת העובד.

נוהל הודעה מוקדמת

בתגובה לכך הגישה המדינה הודעה, לפיה לאחר התייעצויות עם נציגים ברשות האוכלוסין, משרד התמ"ת והיועמ"ש – עסקו משרדי הממשלה בגיבוש נוהל שעניינו מתן הודעה מוקדמת לפני התפטרות עובד סיעוד, אשר יחייב את העובד הזר בהודעה מראש לתקופות ארוכות יותר בשנת עבודתו הראשונה ביחס לתקופות הקבועות בחוק הודעה מוקדמת. נוהל זה, בהתאם לעמדת המדינה, נועד להוות הסדר ביניים בטרם יותקנו תקנות לחוק הכניסה לישראל וחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, שיביאו להארכתה של תקופת ההודעה המוקדמת.

טיוטת נוהל הודעה מוקדמת מטילה על עובד זר בעל אשרה ורישיון בענף הסיעוד, המבקש להתפטר מעבודתו אצל מטופל סיעודי, חובת הודעה מראש. עפ"י הנוהל, הודעה זו תינתן בכתב, תכלול מועדים, ותימסר ללשכה הפרטית בה רשום המטפל וכן למטופל הסיעודי או נציגו. עוד התייחסה המדינה לבעייתיות העולה מהסדר ההודעה המוקדמת לעניין כבילת העובדים למעסיקיהם, והודתה כי ההסדר הגלום בטיוטת הנוהל משנה במידה מסוימת את האיזון שנקבע בבג"צ קו לעובד.

לאור הודעת המדינה באשר לנוהל המתגבש, הביעו העותרים דעתם כי יש צורך בתקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מזו הקבועה בנוהל. בנוסף לכך, סברה עמותת "קו לעובד", כי המדינה מבקשת לסטות מבג"צ קו לעובד באופן משמעותי, אולם הודיעה כי לא תנקוט בהליכי בזיון בית המשפט בגין התקנת נוהל הודעה מוקדמת. המדינה מצידה, טענה כי בנוהל המוצע יש סטייה ראויה ומבוקרת מבג"צ קו לעובד.

השופט אליקים רובינשטיין קבע, כי לעת הנוכחית ראוי שהאיזון המתחייב בין צרכי המעבידים הסיעודיים לבין זכויותיהם של המטפלים הסיעודיים לחירות - ייבחן באמצעות ההסדר שהציעה המדינה. לדעת בית המשפט, ההסדר מהווה בסיס ראשוני לצבירת ניסיון והפקת לקחים, כאשר ההסדר הראוי והסופי בסוגייה ייערך בסופו של יום בתקנות שיותקנו על בסיס הניסיון שנצבר מתוך יישום הנוהל.

בית המשפט הדגיש, כי אין מדובר במעבידים רגילים, אלא בבני אדם המצויים במצב רפואי קשה ושעלולים להיוותר חסרי אונים ובמצוקה אל מול נטישה פתאומית של העובד הסיעודי המטפל בהם בדרך קבע.

נקבע כי על המדינה להשלים בתוך 30 יום את נוהל הודעה מוקדמת ולהפעילו כנוהל ארעי, כאשר זה ייבחן שוב לקראת אישור התקנות שיותקנו לחוק הודעה מוקדמת ולחוק הכניסה לישראל, אשר הליך התקנתן יימשך בד בבד. עוד קבע בית המשפט, כי החלטה זו אינה מהווה פגיעה מהותית באיזון שנערך בבג"צ קו לעובד, על אף שיש בה מידה מסוימת של סטייה ממנו.

 בג"ץ 1834/09