בית המשפט דחה את עתירת אזרחי חוף השנהב השוהים בישראל להשבת ההגנה הקבוצתית עליהם – וסלל את הדרך לגירושם
לאחר שנידחו החודש עתירות אזרחי דרום סודן שהסתננו לישראל וביקשו הגנה קולקטיבית שתמנע גירושם – הסיר הבוקר (א') ביהמ"ש גם את המכשול בפני גירוש תושבי מדינה אפריקנית נוספת, חוף השנהב.
העתירה הוגשה ע"י 132 נתיני חוף השנהב נגד משרד הפנים, בבקשה להשיב להם את ההגנה הקבוצתית ולהאריך את אשרותיהם ומעמדם בישראל. כן ביקשו העותרים מביהמ"ש המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, לאפשר להם להגיש בקשת מקלט פרטנית או בקשה להארכת אשרה מטעמים הומניטריים. ביהמ"ש דחה את הבקשה וסלל את הדרך להאצת מבצע גירוש "מהגרי העבודה" אותו מוביל שר הפנים, אלי ישי.
מבין המסתננים האפריקאים החוצים את גבול סיני וחודרים לישראל, נתיני חוף השנהב הם במידה רבה יוצאי דופן. למעלה מ-90% מהמסתננים מגיעים מארצות צפון-מזרח אפריקה – אריתריאה, סודן ודרום סודן – להן גישה קלה יחסית לגבול המצרי. מאידך, חוף השנהב היא מדינה במערב אפריקה, על חוף האוקיאנוס האטלנטי, במרחק אלפי קילומטרים ממצרים. למעשה, חוף השנהב קרובה בהרבה למערב אירופה מאשר לישראל.
מלחמת אזרחים ומצב בלתי יציב
הרפובליקה של חוף השנהב סבלה ממלחמת אזרחים אלימה וממושכת, וגל של פליטים ברח למדינות בטוחות יותר, הן במערב והן במדינות שכנות. בינואר 2004 הכריז האו"ם על חוף השנהב כעל "מדינת משבר", הכרזה המעניקה לאזרחיה הגנה קבוצתית עקב אי יכולת לשוב לארצם. הכרזה זו אף אושררה במשך מספר שנים. בהתאם, גם מדינת ישראל הכריזה על מתן הגנה קבוצתית זמנית לכל אזרחי חוף השנהב השוהים בה, עד שיכריז האו"ם על הסרת ההגנה.
בעקבות חתימת הסכם שלום בין ממשלת חוף השנהב ובין כוחות המורדים במדינה, פרסם האו"ם ביולי 2007 הערכה חדשה לפיה ככלל המצב במדינה השתפר, למעט אזורים ספציפיים. מדינת ישראל הותירה את ההגנה הקבוצתית על כנה עד סוף שנת 2008. המצב במדינה שוב התדרדר וההגנה הקבוצתית לאזרחיה חודשה בפברואר 2011, אך בדצמבר הודיע משרד הפנים כי לאחר שהעניין נבדק עם משרד החוץ, אין להתייחס עוד לחוף השנהב כאל מקום בו מתנהלת מלחמת אזרחים וסכנה נשקפת לנתיניו. הוחלט כי החל מפברואר 2012 יינקטו פעולות אכיפה בהתאם.
העותרים: תנו לנו שנה להתארגן
העותרים טענו כי המצב במדינתם עודנו מסוכן, טרם שוקמו התשתיות שיאפשרו להם תנאי מחיה סבירים וטרם נקלטו פליטים ששבו לארצם ממדינות שכנות. כן ביקשו העותרים פרק זמן של כשנה להתארגנות לפני עזיבתם את ישראל, בקשה שנדחתה ע"י משרד הפנים שציין כי שלושת החודשים שניתנו הם פרק זמן סביר.
בית המשפט קבע כי משרד הפנים פעל במתחם הסבירות והמידתיות הנדרש, ולא נמצאה עילה להתערבות בעמדתו. נקבע אם כן, כי לא תחודש ההגנה הקולקטיבית על נתיני חוף השנהב, וכ-2,000 איש צפויים להיות מועמדים לגירוש או ל"עזיבה מרצון".
יצוין כי נתיני דרום סודן שבחרו לחתום החודש על מסמכי עזיבה מרצון, חסכו מעצמם מעצר ושהייה במתקני כליאה, הם הוטסו בתוך ימים ישירות לעיר הבירה ג'ובה ובידם 1,300 דולר למבוגר ו-500 דולר לכל ילד. ספק גדול אם סכום זה יוכל לסייע בצעדיהם הראשונים בארצם החדשה.
הרוב המוחלט של המסתננים השוהים בארץ, למעלה מ-90%, הם נתיני אריתריאה וסודן, שעדיין מצפים לפתרון. גירושם מהארץ הוא בעייתי בהרבה לאור המצב באריתריאה ולאור היותה של סודן מדינת אויב. (עת"מ 58162-01-12)
