שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ישראלי יוסגר לשלטונות פולין בגין מעורבותו בהפעלת ארגון עברייני באירופה

חדשות

ישראלי יוסגר לשלטונות פולין בגין מעורבותו בהפעלת ארגון עברייני באירופה, צילום: צילום: זיו קורן
ישראלי יוסגר לשלטונות פולין בגין מעורבותו בהפעלת ארגון עברייני באירופה
21/06/2012, עו"ד לילך דניאל

נדחתה טענת ההתיישנות ונקבע, כי האירוע הקוטע את מרוץ ההתיישנות הינו הגשת בקשת ההסגרה המקורית של ממשלת פולין, ולא הגשת העתירה לביהמ"ש להסגרתו

ביהמ"ש העליון דחה ערעור כנגד ההחלטה להסגיר אזרח ישראלי, המבוקש ע"י שלטונות פולין בגין מעורבותו בהפעלת ארגון עברייני האחראי לעשרות עבירות מרמה ורכוש באירופה. נקבע, כי העבירות בגינן הוגשו בקשות ההסגרה לישראל לא התיישנו, ודי בחומר שצורף לבקשות על מנת להסגירו לפולין.

יאנוש ויצמן-דרן נחשד בהפעלת ארגון עברייני שהיה מעורב בעשרות עבירות רכוש ומרמה באירופה בתחילת שנות ה-90. נפתחה נגדו חקירה פלילית בפולין, שסופה היה בהוצאת צו מעצר פנים מדינתי שהוחלף מאוחר יותר בצו איתור ומעצר בינלאומי.

בעקבות מידע שנתקבל במשרד המשפטים הפולני לפיו המערער התאזרח בישראל, שיגרה ממשלת פולין בקשה לישראל למעצרם והסגרתם של ויצמן ואחיו, אשר נסמכה על הוראות האמנה האירופית בדבר הסגרה שעליה חתומות ישראל ופולין. לאור האמור הגישה המדינה עתירה לביהמ"ש לצורך הכרזתו של ויצמן כבר-הסגרה.

ויצמן העלה בפני בית המשפט טענות מקבוצות שונות – נטען כי העבירות המיוחסות לו התיישנו עפ"י הדין הישראלי והן נחשבות לעבירות מסוג עוון, שתקופת ההתיישנות בגינן עומדת על חמש שנים. בתגובה טענה המדינה כי לו המעשים היו מבוצעים בישראל, היו מיוחסות למערער עבירות שונות מסוג "פשע" ולפיכך תקופת ההתיישנות עומדת על עשר שנים, כאשר המרוץ נפסק עם הגשת בקשת ההסגרה המקורית – בחלוף תשע שנים ממועד התחלתו.

עוד טען ויצמן כי גם אם תקופת ההתיישנות הינה 10 שנים, הרי שהאירוע שהפסיק את מרוץ ההתיישנות היה הגשת העתירה המקורית לבית המשפט להסגרתו, 12 שנים לאחר מועד תחילת ההתיישנות. עוד טען המערער כי אין להסגירו מאחר וחי בישראל, כי העתירה הוגשה בשיהוי כבד לאחר קבלת בקשת ההסגרה משלטונות פולין ולפיכך היענות לה תהא בניגוד לתקנת הציבור. לבסוף טען גם להגנה מן הצדק.

בית המשפט המחוזי קיבל את עתירת המדינה והכריז על ויצמן כבר הסגרה לפולין, תוך שהוא שולל את כל טענותיו של ויצמן ומכאן הערעור לעליון.

בית המשפט העליון קבע, מפי השופט חנן מלצר (בעצמו בן לניצולי שואה יוצאי פולין) כי בחינת המעשים המיוחסים לויצמן והחלת דרישת ה"פליליות הכפולה", לפיה המעשים בגינם מתבקשת ההסגרה צריכים להיות ברי עונשין הן לפי דיני המדינה המבקשת והן לפי דיני מדינת ישראל – מעלה כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי אילו היו המעשים האמורים מבוצעים בישראל, ניתן היה להעמיד את המערער לדין בעבירות שונות מסוג "פשע" שתקופת התיישנותן עומדת על 10 שנים.

אשר להפסקת מרוץ ההתיישנות נקבע כי האירוע הקוטע הינו הגשת בקשת ההסגרה המקורית, כתשע שנים לאחר המועד בו התחיל לדעת הצדדים. תימוכין לסברה זו מצא בית המשפט בלשון חוק ההסגרה בו נקבע כי ההסגרה לא תתאפשר מקום בו בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה שהתיישנה, והן בהוראות חוק סדר הדין הפלילי המחיל את דיני ההתיישנות מהמשפט הפלילי על עבירת הסגרה שבגינה הוגשה בקשת הסגרה לישראל.

אשר לטענת הפגיעה בתקנת הציבור בשל שיהוי בהגשת העתירה נקבע כי בהתאם לפסיקה, על מנת להפעיל את סייג תקנת הציבור נדרש כי פעולת ההסגרה תהווה מעשה בלתי צודק בעליל, וכי השימוש בסייג זה ייעשה רק במצבים קיצוניים, המהווים "חריג שבחריגים". נקבע כי דין טענתו של המערער להדחות, נוכח החומר הראייתי הרב שנאסף בעניינו של המערער, וחומרת העבירות המיוחסות לו.

(ע"פ 2258/11)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:201
קומיט וכל טופס במתנה