בנק מזרחי קיבל מיהלומן ישראלי שיק המשוך על בנק אנגלי, העביר אותו לבנק קורספונדנט שאיבד אותו – ויישא באחריות חלקית על הנזק
עד היכן מגיעה אחריותו של בנק ישראלי להמשך שרשרת הטיפול בעסקה בינלאומית? ביהמ"ש המחוזי במחוז מרכז קיבל תביעה של יהלומן לשיפוי על ידי בנק המזרחי, בשל נזקים שנגרמו לו באיבוד שיק שנמסר לבנק כשלוח גוביינא לגבייה בחו"ל.
התובעים, חברת יהלומים ישראלית ובעליה, התקשרו בעסקה למכר יהלומים עם סוחר מדובאי. להבטחת תשלום התמורה, היהלומן קיבל שיק אישי של הסוחר המשוך על בנק אנגלי. משלא שולמה התמורה בדרכים אחרות, היהלומן פנה לבנק המזרחי והפקיד בידיו את השיק האישי כשלוח לגוביינא. מנהל סניף הבנק הבטיח ליהלומן כי אם השיק האישי יוחזר, אזי הוא יושב לידי הלקוח.
הבנק שלח את השיק האישי באמצעות בנק קורספונדנט לבנק האנגלי, אך השיק אבד בהעברה ולא הוצג באנגליה. בעקבות אובדן זה חל עיכוב בהצגת השיק לגבייה לבנק האנגלי, ומשהוצג העתק של השיק ולא כובד - לא ניתן היה להשיב את השטר המקורי לידי היהלומן.
היהלומן פנה לבנק בדרישה לפצותו על נזקיו, בגובה סכום השיק האישי. הבנק דחה את הדרישה בטענה כי השיק אבד בנסיבות שלבנק לא הייתה כל שליטה עליהן, ומכל מקום לא נגרם ליהלומן כל נזק ע"י בנק המזרחי, אלא ע"י בנק קורספונדנט. בשלב זה הוגשה תביעה לפיצוי לביהמ"ש.
בית המשפט קבע, כי חובתו של בנק הפועל כשלוח לגוביינא היא חובת השתדלות, ועל כן עליו לפעול בשקידה ראויה ובסבירות על מנת להביא לפירעון השיק. במקרה דנן, לאור בחינת פעולותיו הבנק ביחס לשיק האישי, נקבע כי לא ניתן לראות בפעולות הבנק בהקשר זה משום רשלנות, מאחר והשימוש בבנק קורספונדנט, על מנת להציג שיק שלא ניתן לגבות באמצעות מערכת הסליקה האוטומטית, היא פעולה מתבקשת וסבירה, שהלקוח הסכים לביצועה במסגרת "הסכם ותנאי עסק כלליים" עליהם חתומה החברה.
לעומת זאת, נקבע כי היהלומן עמד בנטל ההוכחה כי הייתה רשלנות בטיפול בשיק האישי המקורי מצד בנק קורספונדנט, כאשר בתחילה דיווח כי אינו יודע מה עלה בגורל השיק, וכעבור כשלושה שבועות הודיע כי השיק נמסר לבנק הנמשך בעוד הבנק הנמשך הכחיש כי קיבל את השיק האישי.
בנוסף, צוין כי החזקה בשיק האישי נמסרה לידי הבנק, וזה העביר את החזקה לבנק הקורספונדנט, ועל כן ניתן לראות בבנק הישראלי כשומר וכנושא באחריות לרשלנות בנק קורספונדנט, שומר המשנה. כן נקבע כי הבנק אחראי כלפי היהלומן גם בשל אי החזרת השיק האישי המקורי, וזאת לאור התחייבות עליה חתם מנהל סניף הבנק, שהבנק ישיב ליהלומן את השיק האישי אם זה יחזור לבנק מכל סיבה שהיא. אי השבת השיק האישי גרמה נזק משמעותי ליהלומן ומנעה ממנו שימוש בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב.
ביהמ"ש קבע כי יש ליחס להפרת התחייבותו של הבנק להשיב את השיק האישי המקורי נזקים מהסוג של ייקור פעולות הגביה הנדרשות מהיהלומן והפחתת סיכויי הצלחתם בשיעור של 40% מערכו הנקוב של השיק האישי. מכאן נפסק כי בנק המזרחי יפצה את היהלומן ב-60% משווי השיק האישי. (ת"א 19563-04-10).
