התקבלה עמדת משרד החוץ שהמצב במדינה החדשה אינו מסוכן; תיעשה בדיקה פרטנית לפני כל הרחקה * הבעיה: רק 5% מהמסתננים הם נתיני דרום סודן
סוף למדיניות "ההגנה הקולקטיבית" על נתיני דרום סודן השוהים בישראל. בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים דחה היום (ה') את העתירה נגד החלטת שר הפנים, אלי ישי, להפסיק מדיניות זו.
במשך מספר שנים הנהיג שר הפנים מדיניות של "הגנה זמנית" או "הגנה קולקטיבית" על נתיני דרום סודן, שמנעה את גירושם מהארץ מחד, אך מאידך גם לא התברר עניינם באופן פרטני, לרבות טענות למעמד של פליטים מכוח אמנת הפליטים. אותם הנתינים קיבלו אשרות מכוח חוק הכניסה לישראל.
יצוין כי רק כ-5% מהמסתננים האפריקנים בישראל הם נתיני דרום סודן, החברה החדשה ביותר באו"ם. מספרם מוערך באלפים בודדים. למעלה מ-50% מהמסתננים הם אזרחי אריתריאה, המחזיקה שגרירות בישראל, וכ-25% נוספים הם אזרחי סודן, המוגדרת מדינת אויב.
בינואר האחרון הודיע ישי על ביטול המדיניות ועל נקיטת פעולות אכיפה נגד שוהים בלתי חוקיים מדרום סודן שלא יעזבו מרצונם. בעקבות זאת הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה, בה נטען שהחלטת שר הפנים אינה סבירה ואינה מידתית ודינה להתבטל. הטענה המרכזית של העותרים, ארגוני זכויות אדם, הייתה שהמצב בדרום סודן הוא מצב של לחימה ופגיעה באזרחים - מצב שלא השתנה מהותית לאחר ההכרזה על עצמאות דרום סודן ביולי 2011. העותרים ביקשו לפיכך להשאיר את מדיניות "ההגנה הקולקטיבית" על נתיני דרום סודן על להתבהרות המצב.
בתגובה לבקשה נטען שנעשתה בדיקה יסודית ועדכנית של המצב בדרום סודן העצמאית, בין היתר באמצעות ביקור של שני שגרירים וסיורים שונים. חוות דעת מקצועית של משרד החוץ שצורפה לתגובה פירטה את המצב בדרום סודן ועיקרה היה שאמנם יש קשיים במדינה וחוסר יציבות מסוים, אולם הוא מתרכז בעיקר באזורי הגבול והמתיחות עם הצפון. יתר שטח המדינה אינו מצוי בסיכון ויש גם חזרה של מאות אלפי נתינים אליו. על כן נטען שאין עוד הצדקה להחלת מדיניות "ההגנה הקולקטיבית", וכי ניתן להחזיר מבקשי הגנה מדרום סודן המצויים בישראל לארצם - אם למקום מושבם המקורי או למקום אחר באותה מדינה שאין בו משום סיכון לחייהם או לחירותם. שר הפנים גם הודיע שתיעשה בדיקה פרטנית של המצב בכל הרחקה והרחקה.
בין המשפט פסק בפס"ד מפורט שאין עילה להתערב בהחלטת שר הפנים להפסיק מדיניות זו. מסקנת בית המשפט התבססה על שני טעמים מרכזיים: משעה ששר הפנים הודיע שיבוצעו בדיקות פרטניות, נשמט הבסיס העובדתי והמשפטי לעצם הטענה שבעתירה; הטעם השני והמרכזי היה דחיית עמדת העותרים לפיה החלטת שר הפנים התקבלה על יסוד תשתית עובדתית לא עדכנית ושגויה. בית המשפט קבע שחוות דעת משרד החוץ היא מקצועית ומפורטת.
