בית המשפט דחה תביעה לפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין כאשר נקבע שאמנם ניתנה הבטחה – אך הנסיבות שהתחוורו בדיעבד הצדיקו התניית ההבטחה
מתי הבטחת נישואין שהופרה מחייבת תשלום פיצוי לבת הזוג המאוכזבת? ביהמ"ש דחה תביעה לפיצוי מאחר וקבע כי בת הזוג נהגה שלא בתום לב בהתנהגותה האלימה כלפי בן זוגה וסירובה לדחות את מועד הנישואין על מנת לטפל בבעיות אלו.
הצדדים הכירו בשנת 2005 והתפתחה ביניהם מערכת יחסים זוגית שנמשכה עד למועד בו נסעה התובעת להוריה בחו"ל בשנת 2008, ולאחר שחזרה לארץ הודיעה לבן זוגה על ניתוק הקשר ביניהם. לגרסתה, היא החליטה להיפרד מאחר שהתחוור לה בשיחה טלפונית עמו, בעודה בחו"ל, כי הוא אינו מתכוון להינשא לה "לפני גיל 30".
כחודשיים לאחר מכן התחדשו יחסי החברות בין הצדדים, ולטענת התובעת חידוש מערכת היחסים לוותה בפגישה שנערכה עם אימה, בה התחייב הנתבע באופן מפורש וחד משמעי כי הוא יינשא לתובעת תוך שנה.
הנתבע הכחיש את האמור, ולטענתו הוא הודיע לה כי הוא רואה ביחסים שביניהם יחסים רציניים, כי הוא חוזר בו מההצהרה שלא יתחתן לפני גיל 30 וכי הוא מקווה שהיחסים ביניהם יבשילו ויביאו לנישואים, אך רצונו לקשור את עתידו עם התובעת בדרך של נישואין לא הגיע כדי "התחייבות משפטית".
זמן מה לאחר מכן עברו התובעת והנתבע להתגורר יחד ביחידת דיור בבית הוריי בן הזוג, וכמה חודשים לאחר המעבר נסעו בני הזוג לביקור אצל הורי התובעת בצרפת ובשיחה שנערכה ביניהם נאמר על ידו, כי אינו רואה אפשרות למיסוד יחסיו עימה כל עוד התנהגותה האלימה כלפיו, שהתגלתה במהלך מגוריהם המשותפים, לא תשתנה.
לאחר ששבו לארץ הודיעה בת הזוג על סיום יחסיהם. לטענתה, בן זוגה הפר את הבטחת הנישואין כלפיה ולכן היא זכאית להשבת כל הכספים שהשקיעה בו בהסתמך על הבטחתו להינשא לה, וכן פיצוי בגין הפרת הבטחתו.
בית המשפט קבע, מפי השופטת נ' מימון, כי אכן ניתנה הבטחת נישואין מחייבת מצד בן הזוג, אולם בנסיבות שלפנינו הוא רשאי היה לחזור בו מההבטחה ללא שיחויב בפיצוי התובעת בגין עילת הפרת הבטחת הנישואין, שכן הוא ביקש לעכב את נישואיו על מנת שהיא תשנה את התנהגותה האלימה, והיא זו שהחליטה על ניתוק הקשר וביטול מוחלט של אפשרות לנישואין מאחר שרצתה נישואין באופן מיידי או בכלל לא. לאור זאת נתקבלה טענת הנתבע כי הוא לא הפר את הבטחת הנישואין.
עוד ציין בית המשפט, כי התנהגותה האלימה כלפי הנתבע וסירובה לדחות את מועד הנישואין על מנת לטפל בבעיות אלו, מהווה חוסר תום לב בשימוש בזכות הנובעת מהחוזה שבין הצדדים, היא הזכות להינשא לו, ובהתאם לחוק החוזים פעולה בחוסר תום לב מהווה הפרת חוזה. (תמ"ש 5637-05-10)
